רגע היסטורי – 6.1.1412 – הולדת ז'אן ד'ארק – המנהיגה הפמיניסטית הצרפתית

בתחילת המאה ה-15 נולדה הנערה ז'אן ד'ארק לתוך עולם בשליטה גברית, והוכיחה לעולם הזה כי היא מנהיגה וכריזמטית ואף נועזת יותר מכל הגברים ששהו אז בסביבתה. סך כל שנות חייה היה 19 בלבד, כאשר ביימו משפט והעלוה על המוקד, רק משום שאיימה על סביבתה ופחדו ממנה. היא הייתה צעירה מאוד, אך דמותה זכורה עד ימינו המודרניים. היא הואשמה בכישוף, בשיחות ישירות עם מלאכים רעים ובעיקר עם השטן, בלבישת בגדי גברים כמעט בכל חייה ואף בהכתרת המלך שארל השביעי, שנחשב לכופר, למרות שלא הייתה הצדקה למעשה. הגברים החסונים שסבבו אותה חששו ממנה והיא הסתכלה להם ישירות בעיניהם ללא פחד ויראה. הם העלו אותה על המוקד, שאותו עשו גדול, גבוה ועל במת עץ מוגבהת, למען יראו וייראו. המוות היה אכזרי מאוד, שכן הסבל עד למותה היה ללא נשוא, ויש אומרים שלאחר מכן שוב שרפו את עצמותיה עד דק וזרקו את עפרה לים – הכול כדי להתנקם בנערה האמיצה והפטריוטית, שכל חפצה היה להחזיר את צרפת לצרפתים. לאחר כעשרים שנה הסתיימה מלחמת 100 השנים בין הצרפתים לאנגלים ואז הגיעה החרטה הגדולה וז'אן ד'ארק הוכרה רשמית כקדושה בשל מה שכעת, ומאוחר מדי, נחשבו למעשיה הנעלים.

ז'אן ד'ארק נולדה בתקופה קשה מאוד, בצרפת שהייתה מסוכסכת ומחולקת בין מלך צרפת שארל השישי החלש והנרפה, למלך אנגליה, אדוארד השלישי, שרצה לנצלו ולהכניס את צרפת תחת כנפי אנגליה ולשלוט בה. כל אחד מהם ביקש שיורשיו ישלטו בצרפת – שארל השישי, שביקש שיורשו – שארל השביעי, שהיה עדיין ילד, יירש אותו. לעומתו – המלך האנגלי- אדוארד השלישי, השיא את בנו – הנרי החמישי, לקתרין, בתו של אדוארד, כדי שאחד מצאצאיהם יהיה בעתיד מלך צרפת. בצרפת נוצרו 2 מחנות – תומכי האנגלים – מחנה בורגונדי ותומכי הצרפתים – מחנה ארמניאק. רגשות השנאה בין המחנות היו עזים עד כדי כך, שאשתו של שארל השישי ואימו של שארל השביעי, תמכה במחנה האנגלי ואף הצהירה, שבנה, שארל השביעי אינו בנו של המלך הנוכחי, אלא של אחד ממאהביה. על מנת לחזק את הצד האנגלי, התארס שארל השביעי, שהיה ילד בן 10 בלבד, למרי אנז'ו בת ה-9. אימה – יולנדה חינכה אותו להיות מלך.

רצה הגורל, והנרי החמישי מת בגיל צעיר – 35 בלבד, ובאותה השנה הלך לעולמו גם שארל השישי וצרפת נותרה ללא שליט, שכן בנו של הנרי החמישי היה תינוק ובשל הסכמים לא יכול שארל השביעי להיות מלך.

ז'אן ד'ארק, שחייתה באותה התקופה, נולדה למשפחה מאוד פטריוטית צרפתית וסברה שצרפת מיועדת לצרפתים. היא שמעה קולות שונים, ביניהם של המלאך מיכאל, שהיה הפטרון של הצבא, והחליטה לעשות מעשה. לאחר מספר פעמים שפנתה לשארל השביעי, שניסה להתחמק ממנה, ולהילחם באנגלים, הוא נעתר לה והיא קבלה מגן ודגל ויצאה בעזרת צבא צרפתי להחזיר את צרפת לצרפתים. הכיבוש הראשון שלה היה העיר אורליאן (היא קבלה שם: הבתולה מאורליאן). היא הייתה נועזת אך אמיצה מאוד ונחושה בדעתה והחיילים נהו אחריה והיו מוכנים ללכת איתה באש ובמים, אך, אנשי הצבא הבכירים חשו נעלים, מנוסים וטובים מהנערה הכריזמטית, ולא אהבו לקבל ממנה פקודות והתנגדו לה. היא כבשה עוד ערים והחלה להיחשב כקדושה ומופלאה. לאחר כיבוש העיר ריימס, היא הכתירה את שארל השביעי למלך צרפת בטקס מאוד מפואר. היא הייתה מאוד נאמנה לו ונתנה את כל כולה למערכה, אך כשנתפסה ובקשו עבורה כסף כדי לשחררה, סירב המלך שארל השביעי והעדיף להשקיע בחיי הוללות וסיאוב מאשר במלחמות. במעצר שמו אותה במגדל גבוה כדי שלא תברח, היא הצליחה לקפוץ ממנו וכמעט שלא נפגעה. היא עונתה קשה מאוד וכתוצאה מכך הודתה באישומים נגדה כשליחת השטן, אך חזרה בה ושבה ללבוש בגדי גבר. יש שמועות, שנאנסה בכלא כדי שלא תיקרא יותר בתולה, אך אין הוכחות ברורות לכך. בגדי הגבר שמרו עליה מהגברים הבוגדניים ששהו סביבה. היא עלתה בלי מורא על המוקד בעיר רואן ב-30.5.1431, בהיותה נערה בת 19 בלבד אך עם עבר מפואר ומיוחד במינו.

היום רואן מתגאה במורשת של ז'אן ד'ארק. במקום שנשרפה יש צלב ענק וכן כנסיית ז'אן ד'ארק, שמושכת המוני תיירים לבקר את המקום בו סיימה את חייה באכזריות כה רבה הנערה, שהקדימה את זמנה וכוחות האופל והשמרנות, ששלטו באותה התקופה הצליחו להרוג את גופה, אך לא את רוחה, שקיימת עד היום, מאות שנים לאחר האירועים שתיארנו.