עולם לא מוסרי : יפנים במחנות ריכוז אמריקאיים בזמן מלחמת העולם השנייה

הגרמנים לא המציאו את מחנות הריכוז. הם שכללו שיטות, שמדינות כמו בריטניה, השתמשו בהם רבות במקומות אותם כבשו. מלחמת העולם השנייה היא התקופה בה השפל המוסרי והאנושי הגיע לשיאו. זוועות ומעשי פשע בוצעו אצל כל הצדדים, כאשר הנאצים עמדו בראש. אולם, בתקופה קשה ומטורפת כזאת, גם האמריקאים נהגו באופן לא מוסרי במיעוטים שחיו בקרבם. העוול הגדול ביותר נגרם לאוכלוסייה היפנית המצומצמת שחיה באמריקה, גם אלה שהגיעו אליה מיפן לאחרונה אך אלה שהתגוררו בה עשרות ומאות שנים וילידי המקום סבלו לא פחות.

בשנת 1941 יפן וארצות הברית היו שקועות חזק במלחמה. אחרי ההפצצה בפרל הרבור, אמריקה בפאניקה, וצעדים דרסטיים ננקטו כדי לשמור על בטחון האזרחים. בניגוד גמור לחוקה האמריקאית, ארצות הברית החליטה לכלוא את כל האזרחים היפנים שחיו בתחומה, כולל אלו שנולדו בה והיו אזרחי המדינה מרגע לידתם. הפחד והפאניקה מפני תקיפה במערב ארצות הברית, גרמו לנשיא רוזוולט להוציא צו נשיאותי, שיאפשר לפשוט על בתי אזרחים יפניים ולהקפיא את נכסיהם, בנימוק המגוחך שהם עלולים לעזור למדינות אויב. הצעד השני היה גירוש של כ-112 אלף יפנים שהתגוררו שם, היישר מבתיהם אל מחנות עקורים שנבנו בחופזה.

 המחנות מוקמו בתוך שמורות אינדיאנים, והם הוקמו ברשלנות, תוך חוסר רגישות למצבן של משפחות, שכללו גם זקנים, נשים וילדים. לאזרחים חולק דולר ליום לאדם, לקניית מזון שיספיק לכמות גדולה של אנשים, מה שגרם למצוקת רעב. הם פונו למקומות קרים בארצות הברית, שם המעלות צנחו מתחת לאפס, ומשום שלא היו במקום חימום ובגדי חורף, פרצו מגפות קשות. את המחנות אבטחו שומרים חמושים, ולכן היה זה מחנה מעצר לכל דבר ועניין. המחנה המפורסם ביותר היה מנזנר, שלאחר פינוי המחנות והריסתם עד היסוד, נשאר כזכר אחרון למחנות הללו.

בשנת 1945, כאשר המלחמה תמה, מחנות העקורים פונו. יש לציין, שהאזרחים היפנים שנכלאו לא הביעו תמיכה פומבית ביפן, וחלקם חיו שנים רבות בארצות הברית בנאמנות מלאה. אצל חלק מהמשפחות שנכלאו היו גילויי פטריוטיות, כאשר בניהן שירתו בצבא ארצות הברית. הם שירתו ברגימנט 442, הגדוד שהפך להיות המעוטר ביותר במלחמה. יש לציין, כי מעולם לא הייתה פעילות טרור של היפנים, אלה שהגיעו מיפן או אלה שנולדו בארצות הברית, נגד מדינתם. ארצות הברית התחרטה על פעילותה וחשדותיה, ונתנה פיצויים מוגדלים לאנשים שנפגעו. אולם, אלה שקיפחו את חייהם, או שסבלו מתנאים נוראיים במחנות הללו, לעולם לא ישכחו כיצד הארץ של החופשיים והאמיצים שינתה את פניה ורמסה את ערכיה המקודשים.