סיפורו המדהים של פריץ האבר (1868 – 1934) – ממציא הגז ציקלון בה

אם היה עליי לבחור סיפור אחד טראגי ואירוני, שמדגים את הגורל היהודי באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה זה היה הסיפור של פריץ האבר. פריץ האבר נולד בגרמניה למשפחה יהודית שורשית. אביו היה מוכר בדים והאבר היה עתיד לרשת אותו. כנער התעניין בתהליך הכימי של ייצור בדים, והחליט בלבו להפוך לכימאי בניגוד לעצת אביו. בשנים בין שתי מלחמות העולם המשרות ליהודים באוניברסיטה היו חסומות. לכן, החליט האבר לשנות את דתו לנוצרי לותרני. הוא התכחש ליהדותו וטען שהוא לא רק פטריוט גרמני, אלא גם מתחבר בכל לבו לרעיון הנוצרי ברמה הפילוסופית.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא הצטרף לכוחות הגרמנים כפטריוט גרמני בכל לבו ונפשו. כמדען גדול שהמציא את הדישון הכימי וקיבל על כך פרס נובל. כתוצאה מכך, הוא החליט לשנות את תוצאות המלחמה. הבר, היהודי המומר, היה לממציא מלחמת הגזים ואבי הלוחמה הביולוגית. הוא המציא את גז החרדל וגזים קטלניים רבים, שקטלו מאות אלפים בשדות הקרב. האדם שהמציא את החקלאות המודרנית, המציא גם את הלוחמה המודרנית, שקטלה אין ספור חיילים בשדה הקרב. הוא הועלה לדרגת סרן וקיבל אותות הצטיינות לרוב, אולם חייו קיבלו מפנה טראגי. אשתו התאבדה, משום שלא יכלה לחיות עם מעשיו הנבזיים של בעלה, והוא הואשם בפשעי מלחמה. גרמניה הצליחה לבטל את הרשעתו, והוא היה ראש המכון לחקר לוחמה כימית במכון מוביל בברלין.

ב-1919 האבר המציא את ההמצאה ששינתה את חייהם של מיליוני יהודים באירופה, ונתן את הכלי לנאצים, שיביא להכחדת בני עמו במלחמת העולם השנייה. האבר, מומחה לחקלאות, המציא המצאה, שבתקופה זו לא ייחס לה משמעות רבה, והיא גז הציקלון בה. הציקלון בה היה גז נגד חרקים, המוצלח והטוב ביותר בתקופתו. במהרה האבר הבין, שהוא המציא מכרה זהב והסתובב ברחבי העולם כדי לקדם את המצאתו. באופן אירוני, העובדה שמכר את המצאתו לממשלת גרמניה, הביאה את הפיתוח התמים לכאורה, לשימוש על ידי הנאצים להשמדת יהודי אירופה בתקופה מאוחרת יותר. במעשה אכזריות שאין כמוהו בהיסטוריה, המצאה של יהודי שימשה לחסל את עמו ומשפחתו, שכולם נספו בענני הגז, שקרוב משפחתם המציא.

בשנת 1933 עלו הנאצים לשלטון. האבר שלח אין ספור מכתבים למכרים ומנהיגים וסיפר על תרומתו במלחמה, כדי למנוע את פיטוריו. מכתביו לא עזרו והוא פוטר מעבודתו, נשללו ממנו כל אותו הכבוד והוא הפך למובטל. שבור לב ממולדתו שבגדה בו, הוא חזר ליהדות והודה שטעה שהמיר את דתו. האנטישמיות הרבה שהופנתה נגדו גרמה לו לדיכאון כבד והוא הפך להיות לציוני בערוב ימיו.

פגישה עם חיים וייצמן באנגליה, שכנעה אותו לקחת את התפקיד של ראש המכון הפיזיקאלי במכון וייצמן למדע. אולם, התקף לב גרם למותו בדרך לישראל.
כך מת האדם שהיה כל חייו פטריוט גרמני, הוא התכחש לדתו ולעמו. גרמניה בגדה בגדול הפטריוטים שלה בדרך האכזרית מכל. היא השתמשה בהמצאתו כדי להמית את משפחתו. כמה אכזרי הגורל.