מלחמת השושנים המלחמה שהיוותה השראה למשחקי הכס ולמלכה הלבנה

מלחמת השושנים היא המלחמה שעיצבה במידה רבה את גורלה של בריטניה עד לעת המודרנית. בריטניה שלפני מלחמת השושנים, הייתה מדינה מסוכסכת ושולית לחלוטין. המלחמה העלתה את בית טיודור העצמתי והריכוזי שהפך מדינה נחשלת לאימפריה עולמית. המחיר היה עצום, שלושים שנות מלחמה ומות רוב האצילים משלל השושלות שהרכיבו את האליטה האנגלית. הסכסוך היה בעיקר בין בית לנקסטר ובית יורק.

המלחמה השמידה ובנתה, סילקה את הישן וכיבדה את החדש. הנרי השישי מלכה של אנגליה, היה טיפוס סליזי ומוזר להפליא. לאחר תקופות ארוכות של שגשוג ושקט יחסי, בתי המלוכה האנגלים שאפו לקבל זכויות. הם הריחו את החולשה של המלך המשוגע, כפי שמופיע במשחקי הכס והחליטו שהם עטים על הטרף. הנרי השישי היה אדם שחלה במחלת הסכיזופרניה ופשוט לא התאים להיות מלך. לרוע מזלו דוכס יורק ריצ'רד שהיה לו זכויות מלידה להיות מלך, החליט לקחת את העניינים לידיים ולהדיח את המלך המשוגע. תומכי המלך היו בית לניקסטר האדומים והתומכים ביורק היו הלבנים.

בשנת 1455 החלו הקרבות על הכתר. המלחמות העקובות מדם, היו בין האצילים אך רוב הקרבנות היו פשוטי העם. הקרבות היו עם הפסקות קצרות ביניהם, ששימשו לתככים ומזימות. בראש לנקיסטר לא עמד המלך המשוגע, אלא אשתו מרגרט שהייתה די טיפוס. היא הייתה אישה חזקה ועצמתית, והיא שאפה שבנה אדוארד יהיה יורש העצר החוקי. היא הובילה את הצבאות ועמדה מאחורי המהלכים הצבאיים של בית לניקסטר.

בקרב טאוטון לדוגמה מתו קרוב ל-100,000 בני אדם. נטען שההפסקות בין הקרבות, היו רק כדי לפנות את הגופות שנערמו בצידי הדרך. לראשונה בתולדות הממלכה היה גיוס חובה, מה שהפך את המלחמה בין האצילים לנחלת הציבור. כפרים נהרסו, משפחות התפרקו והכל על מאבק פרטי בין אצילים על השלטון.

הקרבות הקשים היו במלא עוזם. בגידות היו לרוב, מלכים ואצילים מתו בקרבות הקשים. לבסוף המלחמה הגיעה לשיאה ששני הצדדים הגיעו לקרב המכריע עליו שייקספיר כתב את מחזהו ריצ'רד השלישי. בקרב בוסוורת' בית לניקסטר שהפך לאחר מכן לטיודור הביס את בית יורק. ריצ'רד נושא הדגל של בית יורק עמד עם צבא של 10,000 איש אולם הובס. ריצ'רד הסתער עם חייליו לעברו של הנרי טיודור הטוען לכתר, כדי להרגו אולם הוא נהרג בפעולה זו יחד עם צבאו. טיודור העלה שושלת חדשה לשלטון, שתשלוט שנים רבות.

מלחמה ארוכה זו, שינתה סדרי עולם. היא הפכה את המלך לדמות חזקה במיוחד, משום שרוב האצילים מתו בקרבות. עובדה זו אפשרה לאנגליה לשגשג ולהפוך לאימפריה ימית ולאחר מכן למעצמה עולמית. מעבר לעובדות ההיסטוריות היבשות, מלחמה זו היוותה חומר נהדר לעשרות ספרים ומחזות שעוסקים בשאיפה העיקרית של האדם והיא השגת כוח ועצמה.