לבנסבורן התכנית הנאצית הסודית לשינוי הדמוגרפיה שנכשלה כישלון חרוץ

במלחמת העולם הראשונה הייתה הילודה בגרמניה בירידה, נושא זה הדאיג במיוחד את ראשי השלטון הגרמני. לנאצים היו תוכנית ליישב שטחים נרחבים במזרח אירופה בילדים ארים וללא אחוזי ילודה גבוהים חזון זה לא יוכל להתממש. לכן הם העלו רעיון שמטרתו שינוי המצב באופן קיצוני, שבו יש שני שלבים עיקריים.

השלב הראשון והטרגי הוא חטיפת ילדים מהוריהם. הסקנדינבים לדוגמה נחשבו לכמעט שווים לארים הגרמנים מבחינה גזעית, לכן הנאצים החליטו לחטוף ילדים מהוריהם ולהעבירם למשפחות גרמניות שיגדלו אותם כראויים לגזע העליון. הילדים היו צריכים להיות בלונדיניים בריאים ויפים. שלב נוסף הוא לתת לאב גרמני איש אס.אס לשאת יותר מאשה אחת ולהביא ילדים משני נשים.

הילדים החטופים הובאו למעונות שם הם קיבלו חינוך מחדש ועוצבו כגרמנים. בנוסף נשים אריות יכלו להרות במעונות אלו ולהעמיד צאצאים עבור הרייך השלישי. מרכזים אלו הוקמו במדינות הכבושות כדי שילדים אלו שיתבגרו יוכלו להיות גרמנים ארים לכל דבר, לאחר החינוך מחדש שיקבלו. קרוב ל-20,000 ילדים נולדו בתכנית זו, מספר קטן במיוחד יחסית לציפיות המוקדמות שהיו להוגי התוכנית.

היינריך הימלר הוגה התכנית לא שיער ששישים אחוז מהילדים ייוולדו מחוץ לנישואים. ילדים רבים שנחטפו והועברו למשפחות אומנות, גדלו ללא אהבה וללא שורשים ונוצר להם נזק נפשי עצום. הילדים שנולדו בלנסבורן היו חשופים להתעללות מינית ופיזית. רובם הפכו לצרכנים של טיפולים פסיכולוגים אינטנסיביים ונגרם להם נזק נפשי לצמיתות.

הלבנסבורן נחשבת לכישלון הוא לא שינתה כלל את הדמוגרפיה. התוצאה העיקרית שלה היא אכזריות בלתי נסבלת של קריעת ילדים מהוריהם הביולוגיים. הצאצאים סבלו וחלקם סובלים כיום את הצלקות הנפשיות של השאיפה הנאצית להשבחת הגזע.