חידות מההיסטוריה: סיפורו של אלכסנדר בין – האם היה מיתוס או אמת היסטורית?

במאה ה-18 הופיע בלונדון ספרון, שהפך במהרה לרב מכר, אודות הפשעים הנוראיים ביותר שידעו בתי הכלא באנגליה בכול הזמנים. סיפורים על גדולי הפושעים והרוצחים הופיעו בספרון. בין הסיפורים הופיעה  רשימה אודות אלכסנדר בין, שהפכה ברבות השנים לפולקלור, שהיווה השראה לעשרות סרטי אימה ולחידה שטרם פוענחה עד ימינו.

לא ברור בדיוק באיזו תקופה נולד אלכסנדר בין כבנו של כורה פחם, יתכן שבימי הביניים. הוא החליט למרוד במוסכמות של משפחתו, מצא אישה מרושעת, ויחד עמה החליטו לחיות רחוק מהחברה. הוא, אשתו וילדיהם הקימו שבט של רוצחים, שנהגו לרצוח צעירים וצעירות, שהתקרבו למקום מגוריהם. הם יכלו לנוע במהירות בין התעלות אותן בנו, ולכן הרציחות לא הותירו שום זכר או סימן.

השמועות על הרציחות הגיעו עד המלך, שיצא עם משלחת של לוחמים לראות בעצמו האם הסיפורים אמת או בדיה. הוא מצא סימני גופות ומאות קורבנות מפוזרים בשטח. לבסוף, הוא החליט להוציא להורג את האחראים והם מתו באופן אכזרי במיוחד.

במשך השנים סיפור זה הפך לאמת צרופה בעיני ההמון. אולם, היסטוריונים מצאו סיפור זה לא אמין, בשל אלמנטים שונים, שמסתמכים על מקורות רבים. הקניבליזם היה נהוג בסקוטלנד של ימי הביניים, כך גם שיטות העינוי והרצח. אין שום הוכחה שאדם זה או משפחתו חיו בתקופה כלשהי, והספר הוא ההוכחה היחידה לקיומם.

בשל העובדות הללו, היסטוריונים הגיעו למסקנה, שסיפור זה הוא מיתוס, למרות שרבים מאמינים באמיתותו. המדיה הפופולארית אימצה אגדה זו ויש האומרים שזהו הסימן הראשון לרוצח סדרתי בהיסטוריה.

אגדה זו יוצאת דופן בשל העובדה, שבמשך שנים רבות נחשבה לאמת צרופה, ודיברה על מספרים גדולים של קורבנות ותיאורים גרפיים קיצונים של קניבליזם.