הצביעות של המערב: למה העולם נטש את ניגריה

בוקו חראם, הוא ארגון הטרור האכזרי ביותר בעולם. הוא הוקם לפני דאעש, והיווה עבורו מודל לחיקוי. פעולות הטרור שלו הם אכזריות, מקוריות וכוללות מגוון של אלמנטים ייחודיים. באפריל השנה, חמושים של בוקו חראם הקיפו ולכדו נערות בבית ספר בניגריה, הם העלו אותם על משאיות אל עבר יעד לא ידוע. 329 נערות נחטפו ועברו שבעה מדורי גיהנום.

מטרות הארגון הם מאוד פשוטות: לפורר את הנידריה ולהפוך אותה לנסיכות איסלאמית, שתסחוף את אפריקה כולה. לשם כך הם אינם בוחלים בשום אמצעים, חטיפות, אונס והשמדת עם. אנשי הארגון מעלים בתי ספר באש, ורוצחים את כל הילדים שלכודים בתוך הבניין. הם עוצרים אוטובוסים ויורים בכל מי שאינו מוסלמי, ולעיתים גם שוחטים יושבי כפרים שלמים. ההבדל בין בוקו חראם ודאעש, שבוקו חראם אינו מעורר כמעט שום תגובה מהמערב.

בניגוד למזרח התיכון שידע תקיפות רבות של ארצות הברית ובעלי בריתה, אפריקה לא זכתה לכבוד דומה. גם כאשר התרחש רצח עם ברואנדה בשנות התשעים, העולם לא הגיב כלל. כיום אפריקה קרועה במלחמת דת בין מוסלמים ונוצרים, וחוץ מאשר גינויים רפויים של הכנסייה, הטבח עובר בשקט מופתי.

ניגריה היא מדינה ענקית, עם 177 מיליון תושבים. היא מדינה ענייה, שרק כחמישה אחוזים מהשטח סלולים. יש בה אוצרות טבע רבים, שרובם לא מנוצלים. היא מושחתת, ויש בה 24 אחוז מובטלים, שאינם מקבלים שום תמיכה. שכר המינימום הוא כדולר וחצי ליום, שכר שרוב התושבים אינם נהנים ממנו כלל. לצד מעמד בינוני ההולך ומתפתח, העניים במדינה הופכים להיות מקרי סעד. 250 מיעוטים אתניים יש במדינה, כאשר הרוב המוסלמי הוא העני ביותר. ילד שנולד היום בניגריה צפוי לחיות 52 שנה בלבד, אם הוא לא ייפול קורבן לפיגוע טרור.

על רקע המצוקה בוקו חראם משגשג. הארגון מקבל כספי תמיכה מתורמים קיצוניים, בעיקר ש'ייחים עשירים במדינות ערביות סוניות. באמצעות הכסף הם משלמים משכורת גבוהה ללוחמים, כחמישה דולר לשבוע. שכר זה גבוה בהרבה מזה שמקובל בשורות הצבא, מה שהופך הצטרפות לארגון אטרקטיבי במיוחד.

למרות שהארגון סוחט תגובות רבות במערב, ישנה התעלמות רבה במישור המעשי. הצבא הניגרי אינו מקבל תמיכה, כפי שהצבא העיראקי קיבל בזמנו. אמריקה לא תשלח מטוסים כדי להפציץ חיילים של הארגון, והמתים ימשיכו להיערם בשולי הדרכים. אפריקה יבשת שסובלת כבר יותר ממאה שנה, הופכת להיות בעיקר מקום של ניגודים. דור חדש משגשג ואמיץ גדל בה, לצד דור אחר עני שבורח אל חיק הדת הקיצונית שנותנת לו מחסה ומטרה. אפריקה היא לא מטרה אטרקטיבית מספיק, המדינה הענייה אינה מאיימת בשום צורה על המערב. לכן לא נראה שום פעולה צבאית בקרוב, והגופות ימשיכו להגיח מכל עבר, ביבשת המסוכסכת ביותר בעולם.