הטוב, הרע והמכוער – דמותו של כריסטופר קולומבוס (1451 – 1506) לאורך השנים

עובדה היא, שכריסטופר קולומבוס גילה נתיב מסחרי לחופיה הדרומיים של אמריקה וחולל שינוי מהותי בתולדות האנושות. היו מגלים רבים לפניו בעולם, כמו הוויקינגים, שהיו הראשונים לגלות את אמריקה. אך, קולומבוס היה ונשאר מגלה ארצות חשוב ומוכר. למרות זאת, דמותו הייתה מרכז לויכוחים רבים אודות מוסר, פוליטיקה, ראשוניות וכבוד, שלא קשורים לאיש עצמו.

לאחר גילוי אמריקה, שמו של כריסטופר קולומבוס כלל לא הוזכר. הבריטים, ששלטו בארצות הברית בתחילתה, ניסו להמעיט בחשיבותו, משום שהגיע בשם מלכת ספרד, ולכן העדיפו להנציח מגלים אחרים. קולומבוס הספרדי ולא אדם בריטי גילה את אמריקה, ולכן הם חשו לא בנוח לגביו.

סיבה נוספת להפחתת חשיבותו של קולומבוס מצד הבריטים הייתה העובדה, שהתקיימה תחרות בין המעצמות על שליטה בעולם החדש. כל אחת מהן קידמה את הדמויות שלה והפחיתה בחשיבות גיבורי התרבות של יריבתה.

לאחר מלחמת העצמאות בארצות הברית, האמריקאים היו זקוקים לגיבור לאומי. קולומבוס התאים למשבצת הזאת, משום שנחשב לדמות שהבריטים, הכובשים, תיעבו. כתוצאה מכך, הוא אומץ על ידי האמריקאים והפך לגיבור תרבות. בארצות הברית נחגג יום קולומבוס, ניתן שם לעיר – קולומביה, והוא הונצח בדרכים שונות ומשונות.

אולם, כאשר מסתכלים על דמותו כאדם, רואים שלא ראוי להנציחו. המתיישבים הראשונים היו נתונים במלחמה עם הילידים האינדיאנים לאורך השנים, ולא התייחסו לסבל שלהם. אולם, חוקרים שונים בעת המודרנית החלו לבחון את דמותו של קולומבוס והגיעו לגילויים מפתיעים. קולומבוס הגיע לאיי הבהאמאס, שם פגש באוכלוסייה המקומית, שקיבלה אותו בחמימות יתרה. הם הגישו לו פרחים, שרו לו מזמורים וקראו לו "אל לבן". בכתביו הוא התרשם מהאנשים העדינים, שהיו מוכנים לחלוק עמו הכול. אך, קולומבוס גמל להם ברעה תחת טובה. הוא הפך את האינדיאנים לעבדים והכריח אותם לעבוד במכרות הזהב, שהקים למען המלכים הספרדים.

גם אם נניח, שקולומבוס לא היה שונה מאנשים אחרים באותה התקופה, הוא בלט באכזריותו הרבה. קולומבוס מכר את נשות הילידים והפכן לשפחות מין, ואם מישהו היה מתנגד, הוא כרת את ידיו. קפדנותו הייתה רבה ואם אחד מהילידים לא עמד במכסות העבודה שהקצה, הוא הוציא אותו להורג. קולומבוס ערך תחרויות עם חייליו ובדק את כוחם של האינדיאנים מול הכלבים האכזריים אותם הביא לעולם החדש.

קולומבוס היה כה אכזרי, עד שאחיו מרד בו, קשר אותו בשלשלאות וציווה שיעמוד למשפט לאחר שרצח עשרות אלפי ילידים באכזריות בלתי נתפסת. המלכים פרדיננד ואיזבלה מספרד, שתמכו בו, שיחררו את האיש, משום שסיפק להם זהב. הצד המוסרי לא היה חזק אצל המלכים הללו, אשר גרמו בעבר לגירוש ספרד. הם שלחו את קולומבוס לנהל שוב את המושבה ביבשת החדשה.
אחיו, שהפך לכומר, תיעד את פשעיו החדשים, שאין דמיון שיכול להמציאם. הוא נהג לשפוך מים רותחים לפיהם של הילידים, לחתוך בני אדם לחצי, והגרוע ביותר – לקצץ רגלי ילדים צעירים, וזאת על מנת שיוכלו לזחול במנהרות של מכרות הזהב ולספק את הסחורה היקרה.

המגלה המפורסם סיים את חייו כסוחר עבדים. את עושרו הוא קיבל כאשר סרסר בבני אדם, שלא הייתה להם כלל חשיבות בעיניו. בימינו מתקיימים דיונים עמוקים ורציניים בארצות הברית, שמתמקדים בשאלה האם לבטל את יום קולומבוס, וזאת בשל דמותו הלא מוסרית. הדיונים חוצים מפלגות ומערבבים היסטוריה עם פוליטיקה. האם ארצות הברית תוותר על אחד מסמליה הגדולה, למען המוסר והאנושיות? ימים יגידו.