50 שנה לרצח הנשיא גו'ן קנדי כתבה מס 2 : לינדון ג'ונסון – היורש האלמוני

הנשיא ג'ון פיצג'ראלד קנדי היה כוכב. בתקופת כהונתו התגלה כאיש חזון, שניסה לבצע הרבה רפורמות בארצות הברית, אבל לא הספיק להשלים אותן. הוא היה סופרסטאר, הנשיא הראשון שהתנהג כמו כוכב קולנוע. מחליפו, הנשיא לינדון ג'ונסון, היה אדם אפרורי שרובנו לא הכרנו עד לאחר שנבחר, אבל גם ביצועיסט. הנשיא ג'ונסון הצליח להציל את אמריקה ולהצעיד אותה קדימה.

הנשיא ג'ונסון היה טקסני, אדם אפרורי ומשעמם, שהאמריקאים לא אהבו. הוא היה סנאטור ותיק, ושיאו היה כאשר מונה לסגן הנשיא של קנדי. התמיכה בו הגיעה לשיאה לאחר הרצח, כאשר ההמונים תמכו בו באופן אוטומטי ובשנת 1963 הוא נבחר ברוב עצום לנשיא ארצות הברית השלושים ושישה.

הנשיא ג'ונסון החל ברפורמות רחבות, אולם אישיותו ומראהו הלא מצודד לא קרצו לאמריקאים, שהתרגלו לאישיותו למראהו המלבב של הנשיא הקודם קנדי, שהיה מאוד כריזמטי ואיש של התקשורת.

בסיכומו של דבר היה הנשיא ג'ונסון יעיל הרבה יותר מקנדי. הוא הצליח להוביל שורה של חקיקות ליברליות, והוא הנשיא שהוביל באופן הנחרץ ביותר את קידום זכויות האדם של האפריקנים – אמריקנים. הוא קידם רפורמות של בריאות ועזרה לעניים, שקיימות עד היום. הוא היה הנשיא הסוציאליסט ביותר שאמריקה ידעה. הנשיא ג'ונסון היה הראשון שהחל לממן לימודים למעוטי יכולת. בנוסף, הוא נלחם ברעב בארצות הברית, והנפיק מיליוני תלושי מזון, ואף ניסה לפקח על הנשק. התוכנית הסוציאליסטית שלו, שנקראה "החברה הגדולה", הביאה לצמצום החולי בארצות הברית באחוזים גדולים.

אולם האמריקאים זוכרים לו בעיקר את ההסתבכות במלחמת וויאטנם. בתקופתו מאות אלפי חיילים אמריקאים נחתו באדמה הזרה, וכאלף חיילים נהרגו כל חודש. המצב הוביל להפגנות המוניות והפרות סדר בכל אמריקה. השנאה כלפיו הייתה רבה והוא חש נבגד. למרות זאת, הוא המשיך בקו הלוחמני ולא הרפה. לבסוף, ההפגנות הכריעו אותו, והוא פרש מהמרוץ למרות שיכול היה לנצח.

לבסוף, מת הנשיא ג'ונסון כאדם אפרורי בגיל 64, שמעולם לא נהנה מאבק כוכבים זהה לקודמו שנרצח – הנשיא קנדי.