14 ביולי – יום העצמאות הצרפתי: האם צרפת של היום היא אותה צרפת שהכרנו?

שיטוט של דקות מספר ביציאה משדה התעופה של פריז, יגלו לנו מראה שלא ציפינו: עשרות אנשים במטרו, רובם לא צרפתים ומדתות שונות, רבים מהם מוסלמים משתרכים בתור ארוך בדרך ליציאה מהתחנה.

העיר פריז, שהייתה לפני שלושים שנה המקום הבטוח ביותר למטיילים, סובלת מגל עכור של גניבות תיקים מתיירים ואף מקרי אלימות חמורים. פריז שינתה את פניה והפכה לעיר קוסמופוליטית, שכמעט שליש מתושביה אינם ילידי צרפת.

בצרפת קיימת כיום הקהילה הגדולה ביותר של מוסלמים בכל אירופה. נכון לשנת 2008, יש 7 מיליון מוסלמים, שמהווים עשרה אחוז מהאוכלוסייה. זאת, מבלי להזכיר ארבעה מיליון סינים ומהגרים נוספים, שמגיעים ביחד, לפי נתונים בלתי רשמיים, לחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה. מספרים אלו גדלים במהירות ובקרוב מדינת הענק של שישים מיליון בני האדם, תחדל להיות צרפתית.

צרפת נחשבת למדינה מאוד לאומית, והייתה בעבר לבנה ונוצרית לחלוטין. גלי ההגירה הגיעו אליה ברגע שהחלה לפנות את מושבותיה בצפון אפריקה ונתנה אזרחות למיליוני מהגרים. גם מהגרים מאפריקה התקבלו ברוחב לב ומאות אלפי בני אדם קיבלו מעמד של פליטים.

בניגוד למדינות אחרות באירופה, בצרפת אין הפרדה קהילתית בין בני הדתות השונות. יהודים ומוסלמים גרים באותם רבעים ובניינים, וההפרדה היחידה היא בין שכונות של עניים ועשירים. למרות שחלקם כבר דור שלישי של מהגרים, המהגרים הצרפתיים לא מצליחים להתבסס כלכלית ולהיכנס אל לב החברה הצרפתית. יש כיום ערים, עם מחצית מהתושבים ממוצא מוסלמי, מה שגורם למתח בין האוכלוסיות. בערים כמו ניס, קיימות יותר מסעדות עם כשרות חלאל המוסלמית, מאשר מסעדות שמגישות בשר חזיר. אפילו במערכת החינוך הצרפתית, עם החינוך הנוקשה, החלו להגיש ארוחות חלאל, מה שמעורר כעס רב אצל ההורים הצרפתים.

המוסלמים מנסים לשנות את אופייה של צרפת, לצד הקמת קהילות סגורות משלהם. רוח זו עומדת בניגוד לרוח הצרפתית, מה שגורם להתנגשות בין הקבוצות. אלימות של מהגרים היא דבר נפוץ כיום בצרפת. אזורים שלמים סגורים לכניסת המשטרה. חלק ניכר מן המהגרים אינם מקבלים את הגישה הליברלית של צרפת, ולצד הבעיות הכלכליות, מהם המהגרים סובלים, הם לא מרגישים שייכות לחברה.

המתח הולך וגובר ולצדו גם האלימות. הצרפתים כיום מציגים נתון מפתיע והוא, שרבים מהם תומכים ביד קשה נגד המהגרים. המועמדת מארי לה פן מציגה קו לאומני ואף גזעני ומפלגתה זוכה לפופולאריות רבה בקרב הצרפתים. הרוחות הסוערות גם מהשמאל וגם מהצד המוסלמי יוצרים איבה, שהולכת וגוברת, שתעצב את האופן בו צרפת תיראה בשנים הבאות.
צרפת בימינו הקשתה את מדיניות ההגירה שלה, אך עדיין קולטת כמויות גדולות של מהגרים לצד ריבוי טבעי גדול של האוכלוסייה המוסלמית. אם המוסלמים לא ייטמעו בקרב האוכלוסייה הצרפתית, ייווצר מצב בו שתי אוכלוסיות גדולות אינן רואות את המציאות בצורה דומה, מה שייצור ניתוק ועימותים, שישנו את צרפת כולה.