קארוי קרפטי- המתאבק היהודי שניצח כנגד כל הסיכויים

כרבים מהספורטאים שבוחרים במקצועות הקרב, גם קארוי קרפטי שנולד בבודפשט בשנת 1906 תחת השם קארוי קלנר, היה ילד נמוך קומה וחלש.הרופאים ביקשו מהוריו לרשום אותו לספורט תחרותי, הוא בחר בשחייה. אולם מהר מאוד הספורט האישי שיעמם אותו והחליף ענפי ספורט, עד שלבסוף מצא את ההאבקות שהתאימה לו כמו כפפה ליד: ילד חזק, נמוך קומה וזריז. הוא הצטיין מידי בענף הספורט, אולם האנטישמיות פשטה בהונגריה פגעה בו בזירה. הוא החליט להחליף שם שינה קארוי את שמו מקלנר לשם הונגרי קלסי – קארפטי.

כבר בגיל 17 הוא החליט להפוך למקצוען, הוא נרשם לתחרות נוער בה זכה ומשם הפך להיות אלוף המדינה. רשימת הישגיו הלכה והתארכה, הוא זכה באליפות אירופה ובאולימפיאדת 1932 ב-1930 הוא עבר לקטגוריית 66 ק"ג, סיים שלישי ביבשת בסגנון יווני-רומי ובסגנון החופשי הוכתר כאלוף אירופה. באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הוא זכה במדליית הכסף בסגנון החופשי וביסס את מעמדו כאחד המתאבקים הגדולים ביותר בדורו. ב-1935 זכה קארוי באליפות אירופה האחרונה שלו.קארוי קרפטי ראה את עצמו כהונגרי ופחות כיהודי ולכן יצא לייצג את מדינתו ב1936 בברלין.

באולימפיאדת ברלין 1936 הוא פגש את החיה הנאצית וולפגנג ארל. וולפגנג ארל נחשב לתקווה האולימפית הגדולה של הנאצים, והיה אמור לפי התכניות לנצח את היהודי ולהציג הישג הסברתי חשוב. זה היה פייט קשה ואכזר, קרב שחרג משני האנשים שנלחמו בשם מדינת הלאום שלהם. רק בתוספת הזמן ריתק קארוי את הנאצי האדוק וניצח בקרב. כשעמד קארוי על הפודיום ומדליית הזהב הראשונה שהעונקה באולימפיאדת ברלין, על חזהו, הצדיע וולפגנג ארל במועל יד מאחוריו, קארוי סירב לבצע את הפעולה.

לאחר הזכייה בזהב קארוי החליט לפרוש מעולם התחרויות ולהפוך למורה. הוא הפך להיות למאמן היאבקות, אולם ב1943 לאחר השתלטות הנאצים על המדינה החשבון נסגר. הנאצים שרצו לנקום על ההשפלה בברלין 1936, שלחו את קארוי קרפטי למחנות העבודה. הוא נשלח למחנה נדבירנה ובוקר אחד, כאשר הרגיש את קנהו של חייל נאצי דוחק בו, הסתובב קארוי והלם בו בחוזקה. הנאצים התרשמו מכוחו וסגנונו של היהודי ובירור קצר גילה שמדובר באלוף אולימפי לשעבר. הוא נשלח למחנות רבים ועבר התעללויות מסמרות שיער, הוא נאלץ להוכיח את כוחו ולהילחם כנגד אסירים וחברי סגל. בזכות כוחו ושכלו הוא הצליח לברוח ולהצטרף לפרטיזנים, הוא נלחם עד לסוף המלחמה וחייו ניצלו.

לאחר סיום המלחמה חזר לשמו היהודי המקורי. הוא נקבר בבית הקברות היהודי ב1990, כאשר הוא זוכה לכבוד ולכיבודים בארצו ובעולם.