פרעות קישינב- הפרעות ששינו את ההיסטוריה של העם היהודי

באימפריה הרוסית מה שכיום אוקראינה, בשנת 1903 התרחש אירוע שעתיד להשפיע על עתידו של עם שלם. כתוצאה מהסתה פרועה של הממשל הרוסי באותם ימים, שלוותה באנטישמיות ארסית התפרצו הרוחות. הכל החל מעלילת דם לפיה היהודים משתמשים בדם של ילדים נוצרים להכנת מצות לפסח, הסתה שהופיעה במספר עיתונים שהשתמשו ברסיסי מידע ויצרו קונספירציה אנטישמית אודות יהודים שגונבים ילדים נוצרים מבתיהם כדי לקיים פולחנים דתיים.

הסיפור קיבל אחיזה אצל המוני האיכרים שנשטפו בשנאה במיסה של יום ראשון בכנסייה. לאחר המיסה קבוצת פרחחים החלה לשבור חנויות של יהודים, מה שגרם להתפרצות שנאה כללית שלוותה בשלושה ימים של פוגרום אכזרי במיוחד. התיאורים היו מחרידים, תמונות של נשים וילדים וגברים שנשחטו ועברו התעללות מחרידה,  הופצו בכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם. תגובת ההמונים הייתה מזעזעת, הברבריות והשנאה שהופגנו כלפי היהודים פרנסו עשרות סיפורי זוועת מסמרי שיער אולם תגובת הממשל היא שהביאה לתגובה הקשה של יהדות העולם לפרעות ולצריבתם בתודעה הקולקטיבית. הממשל לא התערב במשך שלושה ימים ונתן למעשי הרצח להתרחש ללא מפריע. לאחר המעשים נשפטו רק שני גברים במעשה ונגזרו עליהם עונשים קלים עד כדי גיחוך.

הזעזוע של יהדות רוסית היה רב. ביאליק, שבאותה העת עדיין לא זכה לתואר "המשורר הלאומי", אך כבר זוהה כאחד המשוררים העבריים הגדולים של תקופתו, לא פרסם מעולם את רשימתו העיתונאית. במקומה הוא פרסם, כעבור כמה חודשים, את הפואמה "בעיר ההריגה" – יצירה אמיצה וחתרנית, שיצאה נגד הפורעים, נגד השורדים, ומעל הכל – נגד אלוהים. התנועה הציונית השתמשה בפרעות אלו לתועלתה ולהפצת הרעיון של עלייה לישראל בקרב היהודים ברוסיה.

הפרעות פרצו על רקע מגמה חיובית של השתלבות של היהודים באזור. אולם תגובת הממשל גרמה להרגשה שישנה הפקרות ואנטישמיות חמורה כלפיהם, שחייהם הפקר. תחושה זו לוותה בהתגייסות רבה לתנועה הציונית ולבסוף לעלייה השנייה. בנוסף הרצל הגה את תוכנית אוגנדה, שהייתה ביטוי לזעזוע שאחז ביהדות העולם שהתגייסה בהמוניה לטובת היהודים הנרדפים. אוסישקין טען שמעל הכול פרעות קישנב אוששו תיאוריה שכבר פשטה אצל רבים ביהדות רוסיה, שעיקרה שעל היהודים להגן על עצמם ואין שום גורם שיעשה זאת עבורם. תיאוריה זו הצליחה לנגוע בליבם של צעירים רבים שהחליטו לעשות מעשה ולממש את החזון של היהודי הלוחם והאקטיבי בארץ ישראל.

חלק מההיסטוריונים טוענים שפרעות אלו הם חלק מאבני הבסיס של ההנהגה הציונית, שהבינה שעליה לנצל את שעת כושר זו על מנת להבהיר ליהודי מזרח אירופה שעליהם לקחת את גורלם בידם. כפי שהוכח כמה עשרות שנים אחרי, אכן יהודי מזרח אירופה הופקרו לגורלם לבדם רק בקנה מידה חמור בהרבה.