פייבל פולקס והנאצים: האיש והתעלומה

בשנת 1937 בברלין, ימי שיא הרדיפות כנגד יהדי גרמניה קצין גסטפו נפגש עם יהודי בשם פייבל פולקס. לקצין קראו אייכמן, אדם שלימים יהיה הכוח המארגן מאחורי השמדתם של 6 מיליון יהודי אירופה. רבות לא ידוע על פולקס, נולד בשנת 1900 בפולין והיגר לארץ ישראל בשנת 1920. ממיעוט המקורות שקיימים על האיש, ידוע שהיה ציוני ועסקן שכשל פעם אחר פעם בעסקאות שרקם עם גורמים שונים. ידוע שהיה פעיל בהגנה, היה מומחה לשפות , ועסק בריגול אחרי הבריטים עבור תנועת המחתרת בארץ ישראל.

פולקס ששלט בשפה הגרמנית, טען שהפגישה נועדה להגביר את קצב העלייה לארץ ישראל לכדי 50 אלף עולים מדי שנה. המטרה הייתה ליצור רוב יהודי בארץ ישראל, וייתכן גם לדאוג לשלומם של יהודי גרמניה הנרדפים. הפגישה עצמה הייתה חיובית, אייכמן ניסה בעקבותיה להיכנס אל שטחי המנדט, אולם השלטונות הבריטים מנעו ממנו. ב-2 לאוקטובר 1937, פולקס ואייכמן נפגשו בבית קפה באלכסנדרה מצרים. מרישומיו של אייכמן, ניתן להבין שפולקס טען "שהשלטון הנאצי מועיל לציונות", והיה ניסיון לרקום עסקה לתועלת שני הצדדים. הפגישה הבאה ביניהם תהיה בשנת 1961, במשפט אייכמן בירושלים.

פרשה זו נשארה תעלומה עד עצם היום הזה. בשנת 1954 במשפטו של קסטנר בירושלים, נטען על ידי פרקליטו שהיישוב היהודי קיים קשרים עם השלטון הנאצי ומנע את הצלת יהודי הונגריה, ונחשפה פרשת פולקס. שמעון ויזנטל צייד הנאצים, הרחיק לכת וטען שפולקס היה סוכנו של אייכמן בירושלים. ויזנטל טען כי: "מפקד ב"הגנה" היה סוכנו של אייכמן והתיק שלו נמסר לידי קסטנר – כותב סימון וויזנטל, יו"ר הוועד היהודי בלינץ ופקיד במשרד פושעי-המלחמה".

לעומתו, היסטוריונים כגון תום שגב, רואים בפולקס כאדם שככל הנראה לא החזיק בעמדה בכירה בהגנה אם בכלל. מעבר לכך, יש הטוענים שהפגישה עם אייכמן הייתה לצורכי עסקים, כיוזמה פרטית בלבד. יואב גלבר היסטוריון, מצטט בספרו ורואה בפולקס כסוכן כפול:פולקס ניסה כנראה למלא תפקיד של סוכן כפול. הוא סיפק חומר לרייכרט, נציג סוכנות הידיעות הגרמנית DNB בארץ, ולדבריו ניצלה ההגנה את קשריו אלה כדי להפיץ באמצעות סוכנות זו ידיעות כוזבות, במגמה לעורר מתיחות בין עיראק וטורקיה ולהסיח את דעתה של עיראק מן הנעשה בארץ-ישראל. מתעודה אחת בארכיון ההגנה נראה כי פולקס לא פעל על דעת עצמו. הוא הופעל בידיעתו של מאירוב, ומספר שותפי-הסוד להפעלתו היה מצומצם ביותר. קשריו של פולקס עם DNB עוררו חשד כבר בשנת 1936, לפני נסיעתו לגרמניה, והניעו את קרסנר לקיים אחריו מעקב שגילה, בין השאר כי "חברו הטוב ביותר בתל אביב הוא נחום לוין, מפקד קן בית"ר בתל אביב… אפשר לשער שהחומר עבור פרסום בד.נ.ב. הוא שואב מאת חברו." מאירוב לא נרעש מן הגילוי ורשם לקרסנר: "אני אתן לך הסברות נוספות". אולם לימים התכחש מאירוב לכל קשר עם פולקס, וטען כי "אין ספק שיש נקודות סתומות בקשריו (של פולקס) עם הנאצים. כן לא ברורים כלל מגעיו עם ההגנה, שבה לא מילא תפקיד בעל ערך כלשהו. מכל מקום, קשריו עם ההגנה הם אפיזודה חולפת וחסרת ערך, אינני רואה טעם להוסיף ולהעמיק בנושא זה.

הירחון דר שפיגל טען בסדרת כתבות, שהיו קשרים בין ההגנה והיישוב והשלטון הנאצי, שמטרתו הייתה להוציא רכוש יהודי מאירופה ליישוב ולעודד הגירה יהודים לארץ ישראל. פגישתו של פולקס, הייתה חלק מתוכנית זו.יש הטוענים, שפולקס היה מודיע של הנאצים והתריע על תכניות להתנקש בהיטלר על ידי ההגנה. כך או כך, המסתורין על פולקס נשאר בעינו. פולקס עבד בשירות המדינה עד סוף ימיו, והיו לו קשרים ענפים עם בכירים רבים. הוא לקח עמו את סודותיו לקבר.