סיפורם המופלא של "ממזרי הריינלנד" בני התערבות האפריקאים שהמשטר הנאצי רדף

לאחר מלחמת העולם הראשונה, מאות חיילי הצבא הצרפתי הוצבו בגרמניה במחוז הריין. חלקם היו יוצאי אפריקה, בני המושבות שצרפת שלטה בהם. רבים מהם התאהבו בנשים גרמניות ונולדו להם צאצאים בעלי תווי מתאר אפריקאים. האוכלוסייה הגרמנית נחלקה לשניים בכל הקשור לחיילים אלו, הממשל ראה בנישואים בינם ובין נשים גרמניות כהשפלה. אותם חיילים נחשבו בעיני הצרפתים כחיילים סוג ב, והעובדה שהם שכבו עם נשים גרמניות היוותה מכה למורל הגרמני. הם כונו ממזרי הריינלנד", וספגו יחס מעליב ומשפיל. לעומת הממשל, האוכלוסייה המקומית חיבבה את החיילים השחורים, משום שהם היו "לבביים וטובי לב" אל בני המקום. ההוכחה היא שנולדו להם אלפי צאצאים מעורבים.

היטלר בספרו מיין קאמפ, ראה בילדים אלו כהשפלה "כמכה בלבה של גרמניה הנאצית". הוא טען שזו מזימה יהודית, שמטרתה היא לרדד את האיכות של הדם והגזע הגרמני. הוא ראה בילדים אלו, כשיא השפלות של התוכחה היהודית שכל מטרתה לפגוע בטוהר הגזע הארי. אולם למרות השנאה היוקדת של הממשל הגרמני לאורך המאה ה-20, מהגרים רבים מהקולוניות הגרמניות שגם כן היו בעלי דם מעורב היגרו לגרמניה. לפני עליית הנאצים לשלטון היו בגרמניה, כ50 אלף בני תערובת מתוך אוכלוסייה של עשרות מיליוני גרמנים.

לגביהם לא הייתה תוכנית מסודרת של השמדה כפי שהייתה לגבי גזעים אחרים כגון היהודים. הנאצים לא הוטרדו מנוכחותם בעיקר משום שהם לא עוררו אנטגוניזם חברתי,  ומספרם היה נמוך. חלקם עברו עיקור, קרוב ל-500 עברו ניתוחים כואבים לפני הגיעם לגיל 12. אחרים הוצאו מהחברה והוחרמו ולא הורשו להשתתף ולהיות חלק מהחברה הגרמנית. הם לא הוגדרו כאזרחים כתוצאה מחוקי נירנברג ב1935, ולכן חיו בעוני מחפיר בשוליים של החברה. רבים מהם הצליחו לחמוק לצרפת ארץ מוצאם. כיום אנו יודעים, שמעטים ממזרי הריינלנד", ושחורים גרמנים באופן כללי שירתו בצבא הגרמני.

החברה הגרמנית כמעט ולא מודעת לסיפורם, רק בשנת 1979 החלו צאצאים לחשוף את החוויות הטראומטיות שהם עברו תחת השלטון הנאצי, אולם המודעות בגרמניה ובעולם היא נמוכה עד לא נוכחת.