סיפורים מההיסטוריה: מלחמת האזרחים הפינית

כיום פינלנד היא מדינה עשירה ורגועה, שהנושא שמרגיז בעיקר את אזרחיה הוא מזג האוויר. אולם לפינלנד יש היסטוריה עקובה מדם, שהגיעה לשיאה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. במאה ה-19 פינלנד סבלה רבות מן ההתגוששות הבלתי נפסקת בין האימפריה הרוסית ושוודיה שהיו לה אז שאיפות אימפריאליסטיות, הפינים ידעו רעב ומצוקה ומגפות. בשנת 1917 התרחשה המהפכה הקומוניסטית מה שקרע את החברה הרוסית לשניים, ובעצם מוטט את שלטון הצאר. חולשת רוסיה גרמה לפינים להבין שזו שעתם הגדולה, ובדצמבר 1917 הם הכריזו על עצמאות.

ההכרזה גרמה למלחמת אזרחים עקובה מדם, בין הלבנים והאדומים. האדומים הסתייעו בתמיכת רוסיה, הם היו האיכרים ואנשי המעמדות התחתונים. הלבנים הסתייעו בגרמנים, הם היו אנשי המעמדות העליונים לאומניים ששאפו להידמות לארצו של הקייזר באותם שנים. המלחמה הייתה אכזרית להחריד, וגבתה כ40,000 קורבנות. כל צד הפגין אכזריות רבה כלפי הצד השני, שכלל הוצאות להורג המוניות וכליאה במחנות ריכוז. אוכלוסיות שלמות הורעבו, ואף התבצעו מעשי אכזריות כנגד אוכלוסייה אזרחית שתמכה באחד הצדדים. כלכלת פינלנד התרסקה, והשנאה גרמה לנטישתם של אלפי אזרחים אדומים לאחר ההפסד במלחמה.

המלחמה נותרה צלקת מדממת בהיסטוריה הפינית שלקח שנים רבות לאחות. הוכחה לכך היא העובדה שסוציאליסטים לא גויסו לצבא הפיני במלחמה כנגד ברית המוצעות בשנות ה-40 למרות שהצהירו על נאמנות. פינלנד לא שכחה את העזרה שהגישה להם גרמניה הנאצית, וכרתו עמה ברית במלחמת העולם השנייה.