משפחת אוביץ: הגמדים ששרדו את אושוויץ

באירופה של אותם ימים שלטה משפחת גמדים יהודית, בתחום ההופעות להמונים. משפחת אוביץ חייתה ברומניה, ונחשבה לאחת מהמפורסמות והמשפיעות באזור טרנסילבניה. . הם היו צאצאי שמשון אייזיק אוביץ (1868-1923), שלקה בגמדות ושימש כבדחן וכרב נודד. נולדו לו משני נישואים עשרה ילדים, מתוכם שבעה לקו בגמדות.

שבעת ילדיו שהיו מכונים גם "שבעת הגמדים", הקימו להקה נודדת בשם "ליליפוט".כוחה של הלהקה היה באביזרי הבמה המופלאים שהתאימו לגדולם, הבגדים והכוראוגרפיה שנחשבה לחדשנית ומודרנית לשנות ה-30. הם הופיעו בעיקר במזרח אירופה, וזכו להצלחה עצומה ולאולמות מלאים מידי ערב. לאחר שחרור הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", היה שיא בביקוש להצגות בהם מעורבות גמדים ובני המשפחה שגשגו.

בשנת 1940 הונגריה האנטישמית השתלטה הונגריה על רומניה ואסרה על בני המשפחה היהודים להופיע בפני לא יהודים. למרות החוקים האנטישמיים, הצליחו בני המשפחה להשיג אישורים מזויפים ולהמשיך להופיע בפני ההמונים. אולם בשנת 1944 החלו הגירושים ההמוניים לאושוויץ, ובני המשפחה נשלחו גם כאן אל מחנה ההשמדה. רופא המחנה הנודע לשמצה ד"ר יוזף מנגלה, ערך ניסויים אכזריים בגמדים על מנת להשביח את הגזע הארי. גמדים ותאומים היו נושאי הניסויים החביבים עליו והוא חיפש מבין האסירים קורבנות מתאימים.

כאשר המשפחה הגיעה לפלטפורמת המיונים, השומרים הזעיקו את ד"ר מנגלה אודות הגילוי המסעיר. מנגלה שהתרשם מהגילוי החדש שכלל משפחת גמדים שלמה, החליט לחוס על חייהם לצורך ניסויים. המשפחה צירפה אליה גמדים נוספים וכך הצליחו להינצל 12 נפשות. מנגלה החל בסדרת ניסויים אכזרית מאוד, לצורך גילוי שורש הגמדות. נעקרו מהם שיניים, דגימות דם, ואף חתיכות עצם. סדרת ניסויים זו, כמעט והרגה את משפחת אוביץ. מנגלה חשב שסודות הגדילה מגולמים במשפחה זו, וסדרת הניסויים שביצע הייתה חסרת כל ערך מדעי. מנגלה ערך ניסויים ברבים אחרים וברוב המקרים זה נגרם במוות.

למרות הניסויים המשפחה הצליחה לשרוד. המשפחה קיבלה מספר פריבילגיות על מנת שיוכלו לשרוד, אוכל טוב יותר, בגדים נקיים ואף מיטה משלהם. בשנת 1945 הצבא האדום שחרר את המחנה, ואת משפחת הגמדים. משפחת אוביץ על מנת לשרוד שעשעו את השומרים ואת ד"ר מנגלה, וכך הם הצליחו להרוויח זמן עד לשחרור המחנה. לאורך היום הם היו זמינים עבור הקצינים הנאצים, והם ניגנו יצירות מפורסמות עבורם.

לאחר המלחמה בני המשפחה היגרו לישראל והופיעו בהצלחה רבה בכל רחבי הארץ. בשנת 1955 הם רכשו שני בתי קולנוע, שנסגרו כעבור יותר מעשור. חייהם היו רדופי הטראומות שהם חוו, והם מעולם לא הצליחו להשתחרר לחלוטין מהחוויות הקשות שהם עברו. משפחת אוביץ הייתה המשפחה היחידה ששרדה את אושוויץ ללא פגע, וחלקם אף הגיעו לגילאים מופלגים של למעלה מ-90 שנים. לבסוף חברי המשפחה נקברו בחלקה משותפת בחיפה, יחדיו במוות כפי שהיה בחייהם ממלאים את צוואת הוריהם המנוחים.