מאויבים לידידים: הפעם שקובה וארצות הברית כמעט והחריבו את העולם

קובה מאז ומתמיד הייתה בעלת חשיבות רבה לארצות הברית, לא רק הקרבה הפיזית לחופיה אלא גם העובדה שלארה"ב יש במדינה אינטרסים כלכליים רבים. אנשי עסקים אמריקאים השקיעו הון רב במדינת האיים הקטנה, וכאשר קסטרו הגיח לפתע רבים פשטו רגל. נוכחות רוסית ליד חופיה של המעצמה הגדולה בעולם, הייתה מבחינתה באותם ימים קו אדום שלא יכלה להשלים עמו.

קנדי ביצע את הנסיון המשמעותי ביותר להפלת קסטרו, הוא שלח גולים קובנים למפרץ החזירים שיבצעו מהפכה. המבצע נחל כשלון חמור, ואף חיזק את יוקרתו של קסטרו. בנובמבר 1961 אישר קנדי תכנון של מבצע חשאי שזכה לשם הקוד Mongoose . עיקרי המבצע כללו תוכניות מגירה לפלישה צבאית אמריקאית לקובה (המבצע בוטל רישמית ב 30 לאוקטובר 1962 עם סיום משבר הטילים). בינואר 1962 הביאה ארה"ב להדחתה של קובה מ Organization of American States כעוד אמצעי לחץ על קסטרו.

ברית המועצות החליטה לנצל את ההזדמנות, ולהנחית באופן חשאי טילים עם ראש נפץ גרעיני בקובה. מטוס ריגול U2 גילה את הטילים, והאמריקאים ביצעו הערכת מצב הגיעו למסקנה שהטילים יכולים לגרום לכ-80 מיליון הרוגים. קנדי הקים צוות יועצים בשם האקסקום, ויחד הם החליטו להטיל מצור ימי על קובה. לאחר ימים של מתח וסכנה לשלום העולם, מפרוץ מלחמה גרעינית שתי המעצמות הגיעו להסכם.

לפי ההסכם ברית המועצות בראשות חרושצ'וב, תפרק את הטילים ואילו ארה"ב תתחייב לא לפלוש לאי. מאז נשמר ההסכם, אולם הסנקציות שהוטלו בשנת 1960 מעולם לא הוסרו. הסנקציות לא תרמו מאומה לערעור שלטונו של קסטרו, וכעת שפידל חלש וחולה נסללה הדרך לפיוס היסטורי. כיום שברית המועצות מחוץ לתמונה, ניתן פתח לאפשרות של יחסים חדשים בין ארצות הברית ומדינת האיים שקרובה לגבולה.