חשבון הנפש של ל"ג בעומר : בר כוכבא – מציאות מול מיתוס

ל"ג בעומר הוא החג היחיד במסורת היהודית שנחוג לכבודו של אדם אחד. בנוסף, מציינים את החג בשל ניצחון אחד בקרב, אך בסופו של דבר הפסדנו המלחמה כולה, מה שגרם להגליית היהודים מארצם למשך אלפיים שנה. בל"ג בעומר השיג בר כוכבא ניצחון נגד טיטוס, הנציב הרומאי שהקשה על חיי היהודים בארץ, דרש מיסים גבוהים, התנגד ללימוד תורה ועוד גזרות קשות. מאחד יותר המצב בארץ השתנה, לאחר תגבורת של הצבא הרומי וגרם לתוצאות קשות.

שישים שנה לאחר חורבן בית המקדש במרד הגדול, היהודים חיו בפרובינציה הרוסה. ההבטחות הרומיות לשיפוץ בית המקדש והקמתה מחדש של ירושלים נכזבו. במקום זאת התגלו תוכניות, שבמקום בית המקדש, הרומאים עומדים להקים מזבח לאלילים שלהם.

בר כוכבא, בן למשפחת כוהנים מכובדת, הופיע בתקופה הקשה הזאת כמו משיח, והבטיח גאולה מחודשת של עם ישראל. ניתן להוסיף לכך את גזירות השמד של אנדריאנוס, שכללו, בין השאר, איסור על ביצוע ברית מילה ואי מתן אפשרות לשמירת השבת, כשמן שהדליק את המדורה של המרד. הקיסר הרומי, אדריאנוס, שהאמין בהפצת התרבות והדת ההלניסטית בכל רחבי האימפריה הרומית, היה שנוא במיוחד בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.

במשך שנים הוכנה בארץ רשת של מחילות, שבאמצעותן חשבו היהודים להסתתר ולהגיע ממקום למקום, בדיוק כפי שהוייטקונג יעשו אלפי שנים מאוחר יותר. מלחמת הגרילה שתכננו הייתה המתכון לניצחון.

 אולם, בתקופה זו הייתה רומא האימפריה הגדולה בעולם. הרומאים היו שליטים יחסית נוחים ונטו לא להתערב בפרובינציות אותן ניהלו. בנוסף, הם לא הטילו מיסים גבוהים מדי שיעיקו על התושבים.

כאשר החל המרד של בר כוכבא, התחושה של העם הייתה משיחית. עם ישראל חשב, שבר כוכבא הוא המשיח ומשום כך אלוהים יעניק לעם את הניצחון. לפי הכתבים העתיקים, אישיותו הייתה מאוד דומיננטית, היה לו כוח פיזי רב ומראה נאה. בר כוכבא שיתף פעולה עם ההנהגה הרוחנית של היהודים באותה התקופה, מה שאפשר איחוד בין השורות וחופש רב לפעול נגד הרומאים.

השלב הראשון של המרד התבצע בצורה מושלמת, והרומאים הובסו ונסוגו. אולם, לאחר שהתאוששו מן המפלה הבלתי צפויה, הגיעו כוחות רומאים מכל קצוות האימפריה, הביסו את המרד, הרסו כאלף יישובים והרגו כמיליון יהודים. סוף המרד היה גם סוף היישוב היהודי בארץ ישראל ותחילתה של הגלות, שהסתיימה אלפי שנים לאחר מכן.

בקרב היסטוריונים קיימת סברה, כי ללא ספק בר כוכבא היה חתום על המרד נגד הרומאים והוא אחראי על התוצאה הקשה. כשהחלה הציונות, היא העלתה על נס את בר כוכבא והציגה אותו כגיבור שלחם נגד הרומאים. בעיני מנהיגי הציונות הוא הפך לסמל לעם מדוכא, שנלחם נגד הכובשים והצליח להגיע לעצמאות. לעומתם, רבים מההיסטוריונים רואים בו הרפתקן, שידע כי ליהודים אין סיכוי לנצח במרד, ובכל זאת הוביל אותם לתבוסה ולהרס חסר תקדים.

קולות אחרים אומרים, שהמרד היה בלתי נמנע בשל הגזירות הקשות שהוטלו על היהודים, ובסופו של דבר בכל מצב היה פורץ מרד. בעולם שבו רוב האנשים היו מאמינים באל ובעזרתו להם, מעשה זה היה הכרחי. כך או כך, התוצאה הייתה הרס מוחלט של הארץ והגליה. ביום בו אתם מדליקים את המדורות, יש לזכור גם את ההשלכות החמורות שהיו למרד.