ועידת ואנזה- סיכום לבגרות בהיסטוריה שאלון ב'

הבגרות מנסה לספר סיפור. הסיפור מכיל בעיקר שני חלקים, לפני השואה ובמהלכה. ועידת ואנזה, היא קו פרשת מים, שמחלקת את אירוע השמדת יהודי אירופה לשניים: לפני התכנסותה ואחריה.

עליכם לזכור שכאשר הועידה מתכנסת, רצח יהודי אירופה כבר החל. בבורות הירי, ברוסיה מאות אלפי יהודים הובלו עירומים, ונורו על ידי חיילי אייזנצגרופן. לכן זו טעות לרשום בבגרות שועידת ואנזן החליטה, או החלה את התהליך של השמדת יהודי אירופה 

כדי להבין את הוועידה, יש לראות אותה כחלק מתהליך כולל שעובר על החברה הגרמנית. ראשית ב-1941, החל מבצע ברברוסה, פלישה הגרמנית כוללת אל ברית המועצות. המבצע העמיד את גרמניה במבחן, משום שכ-5 מיליון יהודים הונחו להם מתחת לידיים. יהודים אלו היו שנואי נפשו של היטלר, גם קומוניסטים, גם יהודים מסורתיים לבושי שחור ופאות, וגם הכמות שלהם הייתה גדולה מכדי למצוא להם פתרון אחר מלבד השמדה. לכן הפתרון שהוחלט עליו היה אחד: השמדה.

בועידת ואנזה לא הוחלט על השמדת יהודי אירופה אלא על: 1. תיאום פעולה בין כל הגופים בגרמניה, שיירתמו למשימת השמדת היהודים 2. חיסול פיזי של כל יהודי אירופה 3. הס.ס יהיה ממונה על ההשמדה.

הועידה היא בעצם ישיבה של טכנוקרטים, פקידים אפורים שמעליהם עומדים אדולף אייכמן והיידריך. יחד הם החליטו על השמדת יהודי אירופה במחנות . בישיבה זו נגזר גם גורלם של כל יהודי אירופה, שהיו מעורבים, רבע יהודים או חצי יהודים גם הם נידונו להשמדה במחנות, והחלטה זו התקבלה בוועידת ואנזה.

להלן הפרטים בפירוט:

מטרות הוועידה

  1. תיאום מנהלתי של השמדת היהודים – מטרת הוועידה היא לתאם בין כל הגופים שייקחו חלק בפתרון הסופי. הכינוס של נציגי המשרדים השונים נועד להדגיש את המקום החשוב והמרכזי שניתן לפתרון הסופי.
    ע"י שיתוף כל פקידי הממשל בביצוע הפתרון הסופי ביקש היידריך להפוך גם אותם לאחראים לרצח היהודים. במילים אחרות- כיצד כל גוף תורם להשמדה. אנשי הרכבות תורמים רכבות, המנהל רשימת שמות וכו".
  2. רשמיות ומיסוד להשמדה– הוועדה נועדה להקנות ממד רשמי להחלטה שכבר אושרה לפני כן (כנראה באביב, קיץ 1941) והופעלה הלכה ומעשה בשטחי פולין ובריה"מ. הגרמנים אהבו פרוטוקלים ולכן ועידת ואנזה, היא מעין חותמת גומי שנועדה לתת הכשר להשמדת יהודי אירופה.
  3. קביעת סמכותו הבלעדית של ה – s.s בביצוע השמדת יהודי אירופה.
    היידריך וה – s.s בראשו ניצבים מעל שאר המוסדות האזרחיים והצבאיים ברייך, ובמקרה של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בביצוע הפתרון הסופי, ה – s.s יקבע את מהלך העניינים.

 

הנוכחים בוועידה

14 פקידים בכירים במשרדי הפנים, המשפטים, החוץ, המפלגה, לשכת הקנצלר, ראשי הגסטאפו, וה S.S . כולם לא היו מקבלי החלטות אלא אנשים שאחראים על הביצוע של ההחלטות. יש רק שני מנהיגים בעלי עמדה ונוכחות ברייך: היידריך ואייכמן.

 

הנושאים שהועלו בוועידה.

  • סקירת המדינות הנאציות בשאלת היהודים עד 1941– את הישיבה פתח היידריך בנאום ארוך שהתבסס על חומר שהכין בעבורו איש ה – s. s, אדולף אייכמן. בסקירה זו תיאר את הפתרון שהונהג עד כה לבעיית היהודים, עידוד הגירה שהביא רק לתוצאות מועטות.
    היידריך ציין שהוא קיבל מגרינג, סגנו של היטלר, את הסמכות לתאם בלי כל הגבלה גיאוגרפית או פיקודית את הפתרון הסופי לבעיית היהודים, פיתרון זה יכלול את פינוי היהודים למזרח, העסקתם בעבודות קשות שבהן ימותו חלק מן היהודים, ו"טיפול מתאים" ליהודים שיחזיקו מעמד ולא ימותו. (לא נאמר מהו פיתרון זה, אבל מנוסח הפרוטוקול ברור שמדובר בהשמדת היהודים). הפיתרון הסופי יתחיל בשטחי פולין, אבל יימשך גם לשאר מדינות אירופה כולל אירופה המערבית.יש לזכור: ההשמדה הייתה אך ורק במזרח אירופה. ממערב אירופה יגיעו טרנספורטים אל המזרח שם היהודים יושמדו.
  • הצגת טבלה שכללה נתונים מדויקים על מספרי היהודים בארצות– התוכנית דיברה על 11 מליון יהודים באירופה, כולל מדינות ניטרליות (שוויץ), בנות ברית של גרמניה הנאצית (איטליה) ומדינות שטרם נכבשו (בריטניה).
  • סדרי הגרוש– בוועידה נקבעו סדרי העדיפויות מבחינת הארצות ומתן העדפה זמנית לקבוצות חיוניות למאמץ המלחמה הגרמני. נקבע בה שהפיתרון הסופי יופעל קודם כל בשטחי פולין הכבושה, כיון ששם אין בעיה קשה להוביל את היהודים, ושם רוב היהודים לא ניתנים לניצול כעובדים.עובדה נוספת שתרמה להחלטה היא שהאוכלוסייה המקומית אנטישמית, ולא תתנגד להשמדת יהודים.
  • כיוון ודרכי ביצוע של הפתרון הסופי– נקבע שהיהודים יישלחו מכל הארצות לכיוון מזרח. שם יבוצע הפיתרון הסופי.
  • זקנים, וותיקי מלחמה גרמניים, יוכנסו לגטו מיוחד לזקנים, גטו טרזינשטאט, כדי שלא יתעוררו טענות. (הטעייה של הגרמנים ושל עמים אחרים). גטו טרזינשטאט, היה גטו לדוגמה שמוקם בצ'כיה ונועד להטעות את העולם, שהיחס כלפי יהדות אירופה הוא ראוי והומאני.
  • הגדרת מיהו יהודי לצורך ניהול ההשמדה, על פי חוקי נירנברג.

בזמן הישיבה עדיין לא הכריעו הגרמנים באשר לשיטות הרצח הסופיות, לכן היהודים הומתו בחד תחמוצת הפחמן כמו שנוסה במחנה ההשמדה בחלמנו, ואחרים הושמדו בגז ציקלון b, כמו שנוסה באושוויץ בירקנאו.

 

תוצאות הוועידה:

  • הקמת מחנות השמדה והפעלתם. קצת לפני הוועידה הוקם מחנה ההשמדה הראשון ואחריו הוקמו חמישה מחנות נוספים – כולם על אדמת פולין וכולם מיועדים להשמדה תעשייתית של בני אדם. סוביבור, מיידנק, טרבלינקה, בלז'ץ, חלמנו ואושוויץ-בירקנאו. השמדה זו הייתה במסדרת מבצע ריינהרד.
  • חיסול הגטאות בפולין– בעקבות וועידת ואנזה, החלו הנאצים בחיסול הגטאות.
    חיסול הגטאות נעשה ע"י פינוי יושבי הגטו באקציה.  היודנראט היה מקבל הודעה על אקציה קרובה, ועל מספר היהודים שהוא נדרש להעמיד לאקציה המתוכננת. בסמוך למועד האקציה, המשטרה היהודית, בסיוע כוחות גרמניים, היו אוספים את האסירים למרכז העברה. האקציה הייתה פתאומית והקורבנות הועלו לרכבות מסע ששימשו להובלת בהמות.  באמצע 1942 קיבל החיסול קידום רציני והפך לפעולה מרוכזת בשם "מבצע ריינהארד". כך חיסלו הגרמנים את רוב גטאות פולין, ועד 1943 חוסלו כמעט כל הגטאות באירופה
  • גירוש יהודי גרמניה ויהודי מערב אירופה– עד ועידת ואנזה היה מצבם של יהודי מערב אירופה טוב מזה של יהודי מזרח אירופה. רובם לא כונסו לגטאות, אם כי נערך רישום מדויק של מיקומם לצורך גירוש בעתיד. מעטים בלבד גויסו לעבודות כפייה. בקיץ 1942, בהתאם להחלטות ועידת ואנזה, גורשו יהודי מערב אירופה אף הם למזרח היבשת להשמדה.

 

משמעות הוועידה

השמדה טוטאלית – כינוס הוועידה הוא הוכחה חד משמעית להחלטה קודמת שהתקבלה כנראה על ידי היטלר כמה חודשים לפני כן על השמדת העם היהודי, בכל מקום בו גרמניה תשלוט. על פי דו"ח הוועידה היו אמורים להיות מושמדים 11 מיליון יהודים מכל מדינות אירופה. בהשמדה נכללים יהודים גם ממדינות לא כבושות, גם יהודים מבנות ברית של גרמניה הנאצית,  וגם יהודים מארצות ניטרליות.
להבנת הבסיס להגדרת מי הוא יהודי לצורך הפתרון הסופי משמשים חוקי הגזע, ובני תערובת מדרגות שונות נכללים בהגדרת "יהודי" לצורך זה.

ניתן ללמוד על הטוטליות של ההשמדה על פי מספרי היהודים שמועמדים להשמדה. (יהודים מארצות ניטרליות, כאלה שלא נכבשו, ואפילו 200 יהודי אלבניה)

הוועידה נתנה אור ירוק לביצוע ההשמדה ההמונית, שהחלה עוד לפני הוועידה אבל הפכה להמונית בעקבותיה.

 
I.       בדיון על הפתרון הסופי  של השאלה היהודית, שהתקיים בתאריך 20.1.1942, בברלין ברחוב ואנזה מס’ 56 – 58 השתתפו :
גאולייטר ד"ר מאייר (Meyer)                             מיניסטריון לשטחים הכבושים במזרח
ורייכסאמטסלייטר ד"ר לייבראנט (Leibbrandt)
מזכיר המדינה ד"ר שטוקארט (Stuckart)                                        מיניסטריון הפנים
מזכיר המדינה נוימאן (Neumann)                              הממונה על תכנית ארבע השנים
                                                                    (Beauftragter fur den Vierjahresplan)
מזכיר המדינה ד"ר פרייזלר (Freisler)                                      מיניסטריון המשפטים
מזכיר המדינה ד"ר ביהלר (Buhler)                                           משרד המושל הכללי
                                                                                        (Generalgouverneur)
סגן מזכיר המדינה ד"ר לותר (Luther)                                             מיניסטריון החוץ
ס"ס אוברפיהרר קלופפר (Klopfer)                                                   לשכת המפלגה
מנהל אגף קריצינגר                                                                    לשכת הקאנצלר
ס"ס גרופנפיהרר הופמאן (Hofmann)                         המשרד הראשי לענייני גזע וישוב
                                                                          (Rasse-und Siedlungshauptamt)
ס"ס גרופנפיהרר מילר (Muller)                                    המשרד הראשי לביטחון הרייך
ס"ס אוברשטורמבאנפיהרר אייכמן                                   (Reichssicherheitshauptamt)
ס"ס אוברפיהרר ד"ר שנגארט (Schongarth)                               משרד הביטחון והס"ד
מפקד משטרת הביטחון והס"ד בגנראל-גוברנמן                             (Sicherheitspolizei)
ס"ס שטורמבאנפיהרר ד"ר לאנגה (Lange)                              משטרת הביטחון והס"ד
מפקד משטרת הביטחון והס"ד בגנראל-בצירק לאטביה,
כממלא מקום ראש משטרת הביטחון והס"ד
בנציבות הרייך (Reichskommissariat) אוסטלאנד
 

 

       הארץ                                                          מספר היהודים

א.  הרייך הישן                                                                             131.800
     אוסטמארק                                                                              43.700
     השטחים במזרח                                                                       420.000
     הגנראל-גוברנמן                                                                       2,284.000
     ביאליסטוק                                                                              400.000
     הפרוטקטוראט בוהמיה ומוראביה                                                 74.200
     אסטוניה – חופשית מיהודים (judenfrei)
     לאטביה                                                                                  3.500
     ליטא                                                                                      34.000
     בלגיה                                                                                    43.000
     דניה                                                                                      5.600
     צרפת/ השטח הכבוש                                                                 165.000
     צרפת/השטח הבלתי כבוש                                                          700.000
     יוון                                                                                        69.600
     הולנד                                                                                     160.800
     נורבגיה                                                                                  1.300
ב.  בולגריה                                                                                  48.000
     אנגליה                                                                                   330.000
     פינלנד                                                                                    2.300
     אירלנד                                                                                   4.000
     איטליה/כולל סרדיניה                                                                 58.000
     אלבניה                                                                                   200
     קרואטיה                                                                                 40.000
     פורטוגל                                                                                  3.000
     רומניה/כולל בסראביה                                                                342.000
     שבדיה                                                                                   8.000
     שווייץ                                                                                    18.000
     סרביה                                                                                    10.000
     סלובקיה                                                                                 88.000
     ספרד                                                                                     6.000
     תורכיה (החלק האירופי)                                                             55.500
     הונגריה                                                                                  742.800
     ברית המועצות                                                                         5,000.000
     אוקראינה                                                                                2,994.684
     בילורוסיה, להוציא ביאליסטוק                                                     446.484
םך הכל למעלה מ- 11,000,000