המשקיפים באו"ם: היסטוריה של אי יעילות

למרות הצער שבדבר, ישראל אינה צריכה להתרגש מעזיבתם של המשקיפים מהאו"ם בגבולינו עם סוריה.

בכל הנוגע לקונפליקטים אזוריים הוכיח האו"ם את חוסר יעילותו המוחלט, ומעולם, בכל שנות קיומו, כוח של האו"ם לא עצר או התערב בעימות מזוין. זאת, כפי שקרה, לדוגמא, ברואנדה. האזרחים שם למדו, שהכוח של האומות המאוחדות הוא לא יותר מחותמת גומי ואינו יכול לעשות דבר. כוח האו"ם שמוצב בסוריה החל את פעילותו במקום משנת 1974, לאחר שישראל פינתה את המובלעת הסורית של הגולן. אנשיו מהווים כוח של גמלאים חביבים, שמבקשים עבודה קלה, שתעביר להם את הזמן עד לפנסיה.

משקיפי האו"ם נמצאים בדרך כלל באזורים ניטראליים, שבהם שתי המדינות מתחייבות לא להפר את הפסקת האש. במילים אחרות, הכוח משמש בתפקיד של מפקח, מעין שופט שמוציא כרטיסים צהובים לאלו שמבצעים עבירה. במילים אחרות, האו"ם מדווח על חריגות והפרות של הסכם הפסקת האש ונוזף באלו שמבצעים אותם. אין לו נשק כבד לאכוף את בקשותיו ודרישותיו ולכן אין לו רצון או יכולת להגן על הגבול מזמן הפרה של הפסקת האש. במקרה שלנו, בגבול עם סוריה, במקרה הטוב ביותר יעמדו אנשיו בצד או יברחו בבהלה ברגע שטנקים סורים יחצו את הגבול לרמת הגולן.

כוח המשקיפים מורכב משני סוגים שונים של מדינות. מחד – מדינות עולם שלישי כמו הפיליפינים ומאידך – מדינות מערביות, כמו אוסטריה. מדינות העולם השלישי מקבלות כסף רב מהיותם שייכים לכוחות האו"ם ועבור החיילים המשרתים באזורי העימות מדובר משכורת גדולה עשרות מונים מאלו שהם מרוויחים בבית. המשקיפים ממדינות המערב, כמו אנשי הכוח האוסטרי, לא יסכנו את לוחמיו, גם משום שאוסטריה מנסה להציג ניטרליות בכל סכסוך ברחבי העולם. אם כך, הבשורה היחידה של נסיגת הכוח האוסטרי היא, שהגבול מתחמם.

לראשונה מזה ארבעים שנה הגבול הופך להיות לאזור מלחמה, בו לכוחות האו"ם אין יכולת לפעול ולהגיב. האו"ם, ששימש צינור להעברת המסרים מישראל לצד הסורי, מאבד את הרלוונטיות שלו, זאת משום שאין כתובת שתקבל את המסרים ותפעל להרגעת הרוחות. גם בסיני יש כוח פקחים, וחוסר היעילות המוחלטת שלהם מתבטא גם בעובדה, שהם מעולם לא מנעו הברחת נשק או ביצעו פעולה כלשהי במקרה של הפרת הפסקת האש.