הכיבוש היפני והקהילה היהודית

יפן בניגוד לדימוי שנצרב אצלנו בחברה המערבית, הייתה במלחמת העולם השנייה אומה שנהגה כלפי נתיניה באכזריות רבה. גם היפנים ראו את עצמם כגזע מובחר, לא מאוד שונה מהראייה הנאצית. זו הסיבה שגרמה להם לבצע פשעים נוראיים כנגד העם הסיני, תוך שימוש באמצעים מחרידים וביצוע של פשעי מלחמה.

בשנת 1939 היו ביפן קרוב ל-2000 יהודים, חלקם עיראקים וחלקם אירופאים שברחו מאימת הכובש הנאצי. מצבם של היהודים היה טוב .היהודים  חויבו לענוד על זרועם סרט עליו היה כתוב "יודאי" – המילה היפנית ליהודי – אולם לא היה בסימון שום צעד של אפליה. יתרה מזאת – חלק מהיהודים לא חויבו לשאת את הסרט את הסרט: היפנים חשבו שהנאצים לא פוגעים ביהודים "שלהם" ולכן אילצו רק את היהודים העיראקים והפרסים לענוד את הסרט.

אולם בשנת 1943 בעקבות ביקור של קצין נאצי, רוכזו כמאה יהודים עיראקים והועברו יחד עם זרים נוספים לגטו בו היו תנאים סניטריים מחרידים. בשל התנאים הקשים מתו עשרות יהודים, יחד עם אזרחים של מדינות רבות מרחבי העולם.

עד היום חוקרים חלוקים בדעתם האם היה זה מעשה של אנטישמיות, או שהיפנים ראו בכל הזרים ללא יוצא מן הכלל כסוכנים של האויב ולכן מטעמי חשדנות ריכזו אותם בגטאות. לזכר אותם יהודים, ישנה חלקה בבית הקברות היהודי בסינגפור.

Jewish cemetery of Singapore