היסטוריה קצרה עצובה אודות הטלאי הצהוב

מאז מעבר היהודים לאירופה לאחר חורבן בית המקדש והמרד הגדול, אירופה היוותה מוקד לסבל ואנטישמיות חריפה. שיא האנטישמיות הייתה בימי הביניים, בעיקר בשל רצונה של הכנסייה לסמן את היהודים ולהנציח את מצבם המשפיל. הטלאי הצהוב לא הומצא בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, אלא הושאל מבחינה רעיונית מתקופות בהם היהודים היו מושפלים ונחיתותם הייתה חלק מהחוק. השליטים בשיתוף הכנסייה חיפשו דרכים לבודד את היהודים מהאוכלוסייה הכללית והטלאי הצהוב היה חלק מקמפיין מתוזמן לסמן את יהדות אירופה ולמנוע ממנה להתערבב באוכלוסייה הכללית.

יש לציין שהיהודים הושפלו בדרכים מגוונות ונגזר עליהם ללבוש בגדים כעורים, כובעים מחודדים והם נאלצו לחיות בגטאות שנסגרו הרמטית בלילה. במהלך תקופת מסעות הצלב בוצעו ביהודים פוגרומים המוניים ולכן הטלאי הצהוב היה רק אחד מהאמצעים המגוונים שהופעלו כנגד האוכלוסייה היהודית. הנוצרים טענו שישנו פחד ממשי שהיהודים התערבבו עם נשים נוצריות ובכך יש לנקוט באמצעים למנוע ערבוב, הטלאי הצהוב היה האמצעי הבולט ביותר והמשפיל ביותר. הצבע הצהוב נחשב לאות קלון, ולכן הוא נבחר על מנת להוסיף להשפלתם של היהודים.

במאה ה-13 היהודים סומנו באנגליה, צרפת, במאה ה-16 בגרמניה ובתקופת האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל. לטלאי היו וריאציות שונות, בפורטוגל הוא היה בצורת משולש אדום ואילו בשאר אירופה הוא היה לרוב עיגול בצבע צהוב שנלבש על החזה. כל יהודי מגיל שבע נאלץ ללבוש אותו, ובכך נמנעה ממנו האפשרות לקבל יחס שוויוני משום שיהדותו מיד צפה על פני השטח. המנהג הופסק עם קבלת האמנציפציה, כתב הזכויות שהעניק שוויון ליהודים ונטע תקווה בלבבותיהם של יהודי אירופה. ואכן במשך שנים רבות הוא הופסק עד להגעתה של גרמניה הנאצית שהחזירה את המנהג העתיק והחלה לסמן את היהודי באמצעות טלאי צהוב בצורת מגן דוד.

הטלאי הצהוב הוא הסימן המוכר ביותר של שואת יהודי אירופה. הוא החל בפולין עם השתלטות של גרמניה על המדינה והחלת סנקציות על היהודית. גודלו היה כשל אגרוף ונצרבו בו המילים JUDE יהודי, בצורה של כתב עתיק. גדולו היה צריך להיות כשל אגרוף, וכל יהודי מגיל עשר נאלץ ללבוש אותו. מי שלא לבש את הטלאי היה צפוי לעונש מוות מיידי ללא משפט וללא שאלות. כך קצינים וחיילים גרמנים יכלו בקלות לזהות יהודים ולהשפילם בכל דרך שמצאו לנכון, הטטלאי שימש כאמצעי לזיהוי וכינוס היהודים בצורה מהירה וחלקה אל תוך הגטאות. יש לציין שאמצעי הכפייה העיקרי הייתה האוכלוסייה הקומית שחלקים ממנה שיתפו פעולה, והסגירו לגסטפו המשטרה החשאית יהודים שלא לבשו את הסימן המשפיל.

במדינות דנמרק וצרפת היהודים לא לבשו את הטלאי הצהוב בשל התנגדות האוכלוסייה המקומית, מה שמוכיח שהנאצים בעיקר במערב אירופה היו קשובים לרחשי לב הציבור. הטלאי הצהוב ייזכר לנצח כסימן משפיל ובזוי ששימש באירופה לסימון היהודים, שנכנס אל תוך הזיכרון הקולקטיבי בשל השואה. יש לציין שבמאה ה-8 הטלאי הצהוב היה נהוג גם במדינות האסלאם, ושימש לסימון יהודים ולא מוסלמים כאחד על מנת לסמן את נתינותם ונחיתותם אל מול השלטון המוסלמי.