הג'נוסייד – רצח העם המודרני הראשון בהיסטוריה התבצע על ידי הגרמנים באפריקה

בתחילת המאה העשרים, בשנת 1904, התקוממו אנשי נמיביה אשר באפריקה נגד האדונים הגרמנים ששלטו בארצם.

נמיביה הייתה ארץ שבנויה משבטים והשבט הגדול באזור היה הררו. הגרמנים שהיו שליטי האזור, חמדו את מחצביה הרבים של הארץ והקימו מושבות לבנים שהתעשרו מאוד. הם התייחסו לאנשי השבטים כעבדים ובעיקר אנסו נשים והתעללו באוכלוסייה המקומית. בתקופה זו הגיעו לאזור אלפי גרמנים נוספים ונבנתה מסילת רכבת בלב השטחים של השבטים. המקומיים חשו שהגרמנים מעוניינים לגרשם מאדמותיהם ולכן החליטו לאחוז בנשק ולהתקומם. הם החלו בפעולות גרילה, שמטרתם הייתה להניס את האדם הלבן מארצם, אולם התוצאה שהתקבלה הייתה הפוכה ממה שציפו.

יש לציין, שהגרמנים ראו בשבטים האפריקאיים נחותים מהם. לכן, החליטו לנקוט במדיניות של יד קשה, שכמוה לא נראתה על ידי האירופאים הכובשים בעבר. שני הצדדים התכנסו לקרב מכריע, אשר מוכר כיום כקרב ווטרברג. המקומיים, שהיו מצוידים באמצעים דלים, התייצבו מול הגרמנים שהיו חמושים ומאומנים היטב. שבט ההררו לקח עמו את הנשים והילדים אל שדה הקרב והגרמנים, שהביסו את לוחמי השבטים בקלות, החלו לטבוח בכל מי שהיה בסביבה. גם הנשים והילדים נפלו קורבן למעשי זוועה ורצח. המעטים ששרדו, נמלטו למדבר, אולם על מנת להחזירם, הרעילו הגרמנים את הבארות וכפו עליהם מוות או חיי עבדות.

הגורל של מי שנתפס על ידי הגרמנים היה חיים במחנות ריכוז. הם הקימו רשת של מחנות ריכוז, שרבים מיושביהם מתו מתת תזונה ויחס אכזרי. לאורך האיים, על החוף נבנתה רשת של מחנות, שכל מטרתה הייתה, שתושביהם ימותו במהרה. תת תזונה ותנאים בלתי אפשריים של מזג אוויר, גרמו למוות מהיר בקצב מהיר מאוד. יש הטוענים, שאלו היו מחנות המוות הראשונים שהקימו הגרמנים, וקצב התמותה במחנות אלו היה כ-80 אחוזים. בנוסף, הועלו טענות רבות על ניסויים רפואיים שבוצעו על אסירים, התעללויות מיניות והוצאות להורג המוניות. מחנות אלו הוקמו שלושים ושש שנה לפני התחלתה של השואה.

יש ויכוח בין המדענים והחוקרים, מה הייתה מידת ההשפעה של רצח העם על גרמניה הנאצית. מרבית החוקרים טוענים, שהשראה למחנות המוות הגיעה מאפריקה. יתרה מכך, מעורבים רבים ברצח העם האפריקאי השתתפו הלכה למעשה בשואה. היו שניים מרכזיים שהשתתפו מאוחר יותר בשואה. הראשון, אויגן פישר, היה אחד מהרופאים שביצע ניסויים על אנשי שבט ההררו. אויגן פישר הקים את המכון לגנטיקה בברלין והפך להיות המדען הראשי של גרמניה הנאצית והמנוע מאחורי תורת הגזע שלהם. אחד מתלמידיו היה דוקטור יוזף מנגלה, הידוע לשמצה, ששמע רבות על הניסויים שעשה מורו באפריקה. השני, ואולי המפורסם מביניהם, היה ארנסט הרמן גרינג, שהקים את מחנות הריכוז והמוות בנמיביה. בנו, הרמן, שמע רבות מאביו על הדרך בה חיסלו את השחורים הנחותים ושאב ממנו השראה למחנות הריכוז בגרמניה, שהיו בתחום אחריותו.
לבסוף, לאחר שלוש שנים של סבל, נמלטו אנשי השבטים מהשטח והותירו אותו לגרמנים. בסיכומו של דבר, כ-80 אחוזים מבני השבטים הורעבו והושמדו. איש מהמעורבים לא נשפט ויש הטוענים, שהמונח מחנות ריכוז ופקודות השמדה, הוטבעו לראשונה במערב אפריקה. ממשלת גרמניה התנצלה על המעשים, אולם מעולם לא שילמה פיצויים לקורבנות, שנשכחו מעל דפי ההיסטוריה.