האם ביצוע ברית המילה בבנים מנע מהיהדות להתפשט בעולם?

מלומדים יוונים ורומים הרגישו לאחר מותו של ישו קרבה ליהדות. הסיבות לכך היו מגוונות: ערכי המשפחה היהודית, היחס ההומאני לעניים ובעיקר – הרצון ליצור רפורמות מקיפות בכל הנוגע ליחסי אדם – אל.

אותם מלומדים פנו ליהדות ומצאו בה עומק ויופי ולכן רצו לשווק את הרעיון לאנשים ברחבי העולם אותו הכירו ובעיקר לקיסר הרומי. בתקופה הזו לא הייתה רבנות ראשית והתגיירות לפי שמגילת רות מלמדת אותנו, הייתה כרוכה בהרבה פחות מאמצים מאשר בימינו. אולם, היהדות לא הייתה מוכנה לוותר על כמה מעקרונותיה, כמו ברית המילה ומילוי שאר המצוות של התורה. עם עניין מילוי המצוות המלומדים יכלו להשלים, אולם ברית המילה הייתה כרוכה באותה תקופה בסכנת נכות ומוות. יתרה מכך, לא הייתה הרדמה, כך שהתהליך הכירורגי כאב מאוד.

אחד משליחיו של ישו, פאולוס, היה יהודי מומר, אך הבין את הפוטנציאל שקיים באותם משכילים. הוא החליט לשווק להם את הרעיון היהודי ולשנות את עיקרי האמונה. הוא הוריד והפחית עבורם את רעיון ביצוע ברית המילה והצורך לקיים את המצוות, בנימוק שישו הקריב את עצמו עבור חטאי האנושות ולכן הם פטורים מכך. פאולוס ניסה להעביר את האמונה בישו אל אחיו היהודים, אולם נכשל כשלון חרוץ. כתוצאה מכך הוא ומאמיניו נרדפו ונפגעו קשות.

פאולוס, שנפגע מיחס היהודים, יצר דוקטרינה חדשה, שניתן לסכמה בכך, שהיא שלבה בין האמונה לישו כנביא, מצוות המוסר של התנ"ך, כמו: דאגה לעניים וביטול כל המצוות האחרות. פאולוס פנה אל הגויים ושכנע אותם, שהם יכולים להפוך לשווי ערך ליהודים כעם המובחר, אם יקבלו על עצמם את ברכותיו של ישו ויאמצו את הבשורה.

הוא נדד לאנטיוכיה ובכל רחבי אסיה בהפיצו את בשורת האמונה בישו כבנו של האל. המשכילים, שנרתעו מברית המילה, מצאו בנצרות שילוב מנצח בין קבלת האחר, מצוות מוסריות ועיקרי היהדות. היהדות הפסידה את הבכורה והפכה לפחות אטרקטיבית בעיניהם. ברבות השנים יהפכו היהודים לנרדפים, והנצרות תהפוך לדת השלטת באימפריה הרומית.