דמותו הסבוכה והאמתית של המהפכן צ'ה גווארה

ארנסט גווארה נולד בשנת 1928 בארגנטינה בעיר רוסרו, למשפחה בורגנית למופת. כבר בילדותו גילה אופי מרדני, הוא לא הסכים לקבל סמכות ולכן נחשב לאדם בעל מזג פרוע וסוער. מצד אחד הוא היה "גאון", תולעת ספרים, איש של מילים ושירה חתיך הורס ומעל הכול אדם בעל מזג חם. הוא הסתבך בקטטות, ברח מבית הספר, קילל מורים עד שקיבל את הכינוי "לוקו". לאחר לימודיו יצא למסע ארוך על אופנוע, מסע של קרוב לארבעת אלפים קילומטר. במסע הוא למד על העוני הרב שהיבשת סובלת ממנה ולבסוף עיצב משנה חברתית שהבסיס שלה הוא שינוי רדיקלי ומלחמה במשטרים שבהם הוא ראה מדכאים.

לאחר לימודיו החל משנת 1953 הוא החל בפעילות מרדנית. הוא ניסה להיות פעיל במחתרת כנגד הרודן הארגניטאי פרון, אך לא הצליח לסחוף את הציבור. הוא נלחם כנגד ארמאס דיקטטור ששלט בבוליביה שפגע בעניים, אולם ניסיון ההפיכה נכשל כישלון חרוץ. עד אז הוא היה דג רקק, מהפכן כושל שלא נחל אפילו הצלחה אחת במאבקיו. אולם בפרו הוא פגש תנועה בשם ה26 ביולי, ששינתה את חייו. הם שכנעו אותו להגיע לקובה שם מתארגנת הפיכה והוא הסכים להצטרף. צ'ה גווארה, לא נלקח כמנהיג אלא כרופא. חברי הקבוצה בשנת 1956 נחתו על חופי קובה במטרה לבצע הפיכה צבאית, אולם נתקלו במארב צבאי שממנו כמעט כולם נהרגו. בניגוד לסיפורים, צ'ה גווארה ברח מהקרב יחד עם פידל קסטרו וראול אחיו יחד להרים, שם החליטו להתחבא.

מנקודה זו חייו של צ'ה גווארה החלו להשתנות. הוא למד מהמורדים את הבסיס של לוחמת גרילה אותה הצליח להעביר במקצועיות רבה לכפריים אצלם הוא התחבא. גווארה היה אדם משכיל ומרשים והכפריים הבורים הלכו כעיוורים אחריו וזכו לאימונים צבאיים ושיעורי ספרות ושירה דרום אמריקאים. גווארה נטש את המקצוע שלו והפך למפקד גדוד של לוחמים, שבהם מצד אחד התעלל אך מצד שני יש היסטוריונים שטוענים שהם אהבו אותו מאוד. כך או כך, צ'ה גווארה והלוחמים שלו השתלטו על עיר וניגפו את הרודן בטיסטה. יש ויכוח על מידת תרומתו של צ'ה גווארה לסילוקו של הרודן, רבים טוענים שבטיסטה היה כה חלש, שגם גדוד צופים היו מנצחים את צבאו. פידל שחיבב מאוד את הלוחם הארגנטינאי נתן לו אזרחות, סידר לו תפקיד בכיר בהנהגה בעיקר כתועמלן ורטוריקן של המהפכה.

ניתן לומר שמרבית הקובנים אהבו בהתחלה את השינוי. אולם צ'ה גווארה התגלה כאדם אכזרי ולא סימפתי בכלל, הוא הוציא להורג את מתנגדי המשטר ומשפחותיהם בצורה אכזרית שאין כדוגמתה. הוא הקים את השירות החשאי הקובני שמצד אחד הגן על המשטר אך מצד שני הקים מחנות שבהם מתנגדי המשטר מצאו את מותם בסיטונאות. לגווארה יש דם של אלפים רבים שהיו חפים מפשע ויש לציין זאת לאלו אשר מעריצים אותו. כפקיד ממשלתי גווארה היה מוצלח, הוא חתם הסכמי סחר, קירב את קובה לברית המועצות והצליח לייעל מאוד את המנגנון הביורוקרטי. רבים נהנו מהיכולות הגבוהות שלו ורבים אחרים נרצחו כתוצאה מהאופי הבלתי מתפשר שלו.

צ'ה גווארה תכנן להקים את האדם החדש, שהוא איש שמונע מהאהבה ותרומה לחברה ולא חומריות. גווארה השתעמם והחליט לנסות אתגרים חדשים, יש כאלו שאומרים שהוא הרגיש שנותנים לו כתף קרה. גווארה החליט לבצע מהפכה בבוליביה, אולם הוא נתפס והוצא להורג על ידי מפקד בדרגת סמל. מסתבר שהאמריקאים מאוד חששו מפועלו של המהפכן והחליטו ללחוץ על המשטר לחסלו. לאחר מותו הוא הפך למותג בין לאומי, סמל של המדוכאים בכל העולם.

ניתן לומר שבמידה מסוימת הוא נוצל על ידי תנועות מהפכניות בשנות השישים, השתמשו בדמותו האניגמטית כדי ליצור שינוי. אולם לאחר שהרוח של המהפכה נעלמה, המרטיר הארגנטינאי נשכח. בשנת 1997 הוא קיבל קאמבק כהדפס על חולצות והפך לטי שרט המפורסם ביותר בעולם. מצד אחד מהפכן נערץ, מורד קר מזג שרצח מאות והוציא להורג אלפים רבים ומצד דמות רומנטיקנית וחתיך הורס שנראה נפלא על חולצה. דווקא הבורגנות שהוא כה שנא הנציחה את דמותו, יש בכך ניצחון והפסד.