דיוויזיית אס אס הררית ה-13 היחידה הנאצית המוסלמית שהוקמה על ידי חאג' אמין אל חוסייני המופתי של ירושלים

יחסיו של המופתי והיטלר היו קרובים, בשל כך הוא החליט לסייע למשטר הנאצי ככל שיכל. חוסייני קיווה, שחיילי האס-אס יכבשו את פלשתין, ותוקם תחת הנהגה נאצית גרורה של השלטון הגרמני. גורלם של יהודי ארץ ישראל, יהיה השמדה באמצעות סייענים מוסלמים בקרב האוכלוסייה הערבית. חוסייני החליט ליישם את חזונו ובשנת 1943, הוא החליט לסייע לנאצים להקים יחידת מתנדבים מוסלמים, שיסייעו להילחם בבעלות הברית באזור קרואטיה יוגוסלביה. באותם שנים פעלו באזור אלפי פרטיזנים, ולגרמנים שהחלו להפסיד במלחמה לא היה כוח אדם להילחם בכולם. לכן הם החליטו להסתמך על יחידות מקומיות שמכירות את השטח, שישמידו את המורדים ויחזקו את השלטון הנאצי באזור.

חוסייני נשלח במיוחד לבוסניה כדי לשכנע את המקומיים להתגייס, למרות שהתנגדות של אנשי דת מקומיים הוא פרסם פסקי הלכה שיעודדו צעירים להצטרף לשורות האס אס. הגרמנים האמינו שהמקומיים הם בעלי שורשים אריים שהוכרחו להתאסלם, אולם היטלר לא ראה בעין יפה את העובדה שמוסלמים נלחמים ביחידות המובחרות של הצבא הגרמני. מאמציו של חוסייני שפעל בשטח ועודד את הצעירים, זכו להצלחה מסוימת בדמות כ-20 אלף מתנדבים שהסכימו להילחם בשורות הגרמנים. הלוחמים עברו אימונים מפרכים בצרפת, והצליחו להגיע לרמת חיילות גבוהה. החיילים המוסלמים לא הורשו לשרת כקצינים מטעמים פוליטיים וגזעיים, מה שגרם לרבים מהם מרמור וכעס.

החיילים נשלחו חזרה לאזור קרואטיה, להילחם כנגד חייליו של טיטו. הם השתתפו במספר מבצעים, והצליחו להרוג מאות פרטיזנים. חיילי היחידה גם השתתפו בפשעי מלחמה כנגד יהודים, ומיוחסים להם רציחתם של כמה מאות. למרות זאת ניתן לומר שחיילי היחידה בחלקם הגדול, לא היו בעלי מוטיבציה גבוהה להילחם. כבר באוקטובר 1943, אורגנה מרידה על ידי סוכן קומוניסטי במהלכה נרצחו חמישה קצינים גרמנים. המרד עצמו נכשל, אולם בעיות משמעת היו חלק בלתי נפרד מהווי היחידה.

בשנת 1944 רבים מהחיילים שהבינו שגרמניה עומדת להפסיד במלחמה, ערקו לשורות הפרטיזנים כדי להציל את עורם. בשל המרד, אוחדה היחידה עם יחידת פרטיזנים נוספת ופורקה.