גיבורי מלחמת העולם השנייה: ויטולד פילצקי הפולני שניסה לשנות את גורל יהודי פולין

מידי פעם עולה בי השאלה, מה היה גרוע יותר: העובדה שרבים בפולין שיתפו פעולה עם הגרמנים, אך היו אלפים שניסו להצילם ,או לחלופין אומות שלא היו תחת כיבוש גרמני כדוגמת בריטניה והאוכלוסייה לא שיתפה עמה פעולה, אך מעולם לא נקטה ולו פעולה אחת על מנת להציל את יהודי אירופה?. שאלה מוסרית זו, מוצפת בכל עוצמתה בעקבות סיפורו מעורר השראה של ויטולד פילצקי, הדמות המרתקת ביותר של העם הפולני באותה תקופה. פילצקי ודמויות נוספות כגון יאן קרסקי, חירפו את נפשם כדי לעורר מודעות אצל מעצמות העולם כגון בריטניה וזכו להתעלמות כמעט מוחלטת. יש לציין שחלקים גדולים מהאוכלוסייה הפולנית היו אנטישמים, והיה שיתוף פעולה נרחב עם הגרמנים שמוסיף לאשמה הקולקטיבית של הפולנים, אך היו גם המוני אחרים שניסו למנוע את השואה המתחוללת בארצם.

ויטולד פילצקי, התחיל את דרכו כחייל פולני. נולד ב1901, הוא הספיק להשתתף בפירוק גרמניה מנשקה ב1918 במלחמת העולם הראשונה. הוא שירת עד שנת 1926 כחייל, וסיים את בית הספר הגבוה לקצינים וזכה פעמיים בעיטור גבורה. ממשלת פולין הגולה שפעלה מחוץ לארץ, הקימה את ארמיה קריובה שפעלה כמחתרת כנגד השלטון הנאצי. בשנת 1940, בתקופה טרום הפיכתו של מחנה אושוויץ למחנה השמדה, פילצקי הבין בשל פשעים שבוצעו כנגד העם הפולני שהגרמנים מבצעים פשעים כנגד האנושות. מטרתו הייתה להוכיח שהגרמנים הם ההונים המודרניים, שהם ברברים אשר בונים מערך של עבדות ומוות על אדמת פולין. יש לציין, שפילצקי כאשר נכנס למחנה היה העולם היה שרוי תחת מציאות שונה, גרמניה ניצחה את יריבותיה והפציצה את בריטניה. לכן הוא לא יכל לדעת אודות התוכנית להשמיד את יהודי אירופה, אלא התוודע אליהם בדיעבד.

קורותיו של פילצקי במחנה ההשמדה נתונים לפרשנות. הוא התחזה לקצין פרשים קתולי, נשא תעודות על שם בדוי, תומאש סרפינסקי, ונכנס בספטמבר 1940 לרחוב בוורשה שבו ריכז האס-אס אנשים. כעבור זמן קצר הועלה לרכבת שנשלחה לאושוויץ ושם קיבל את המספר 4859.במחנה הוא ארגן רשת של אנשי מחתרת חלקם יהודים, שסיפקו לו מזון ועזרו בעת צרה. הוא עבד כאסיר בכל חלקי המחנה, והעביר ידיעות ככל הנראה בכתב אל לונדון. הוא האדם היחידי שהתנדב לשהות במחנה, והיה הראשון לדווח על מנגנון ההשמדה. יש הטוענים שניסה לארגן מרד המוני של אנשי מחתרת, תוך עזרה מבחוץ של פרטיזנים על מנת לארגן בריחה המונית. תוכנית זו נכשלה בשל הסיכון הרב שהיה כרוך בה. בזכות קשריו הענפים, הוא הצליח להסתובב במחנה בחופשיות ולתעד את תחילת ההשמדה בגז, ואת הפשעים המגוונים כנגד העם היהודי.

פילצקי נמלט באפריל 1943 כאשר הבין שהאס-אס עלול לחשוף את פעילותו. הוא ועוד שני אנשים ברחו ממשמרת לילה במאפייה, שניצבה מחוץ לגדר התיל של המחנה. לאחר בריחתו, כתב פילצקי שלושה דיווחים מפורטים על הנעשה באושוויץ. באחד מהם הוא מתאר על הגעתו למחנה וכיצד התקבלו הוא וחבריו למשלוח בצווחות של אנשי אס-אס ובנביחות של כלבי תקיפה. "הם הורו לאחד מאתנו לרוץ לעמדה מרוחקת מהכביש. משעשה זאת מיד ירו עליו במכונת ירייה והרגו אותו", כתב, "עשרה אנשים נבחרו באקראי מתוך הקבוצה ונורו תוך כדי צעידה בשל 'אחריותם הקולקטיבית' לבריחה כביכול, שחיילי האס-אס ארגנו בעצמם".

הדוחות שכתב היו לשווא. ישנו ויכוח האם חוסר הפעולה של הממשלות השונות, נבע מחוסר אמונה או אינטרסים שלא כללו את הצלת העם היהודי בתוכם. בשנת 1944 הצטרף אל המרד הפולני בוורשה, ונלחם בגבורה כנגד הנאצים. בשנת 1948 הוא וגיבורים פולני אחרים שנלחמו כנגד הנאצים, סומנו כגורמים שעלולים להתסיס את האוכלוסייה הפולנית לקראת מרד כנגד השלטון הסובייטי וממשלת הבובות הפולנית. הוא הואשם באשמות שונות, כגון היותו מרגל של הממשל הבריטי ותכנון להתנקש בבכירים סובייטים. לבסוף הוא נתלה בשנת 1953.

לאחר שנים רבות של טשטוש זהותו על ידי שלטון קומוניסטי, העם הפולני מחפש את גיבוריו האלמונים. בעשרים שנה האחרונה ויטולד פילצקי הפך לגיבור לאומי וזכה לכבוד הוא ראוי. פילצקי ראה בכל הפולנים כבני אדם שווים, ועבורם הוא סיכן את חייו.