ביקורת ספר: ״חמרה״ כתב: חמי צמח

שואת יהודי הונגריה, הוא אחד מהאירועים הטראומתיים ביותר במלחמת העולם השנייה. מאות אלפי היהודים שהושמדו בתקופה כה קצרה, ובצורה בהולה הם מזכרת כאובה לנחישות הנאצית להשמיד את אחרוני היהודים. יהודי הונגריה היו הפרויקט האישי של אדולף אייכמן, ולכן יש להוקיר ספרים שעוסקים בנרטיב הכואב של קהילה יהודית כה מפוארת וחשובה.

הסיפור הוא על שתי אחיות. מרגיט ואחותה הצעירה ממנה ב 11 חודש.האחיות נולדו בהונגריה בתחילת המאה ה 20.מרגיט היא אשה חזקה. אשת עקרונות ואשת עסקים. היא החליטה לעלות לארץ ישראל. .אחותה, שהתחתנה לפניה, וכבר הייתה אם, נשארה עם  פרוץ המלחמה, והסתתרה בכפר יחד עם בעלה, ונשארה בו 65 שנה.האחיות לא נפגשו. אך פעם בשבועיים (אחרי המלחמה) אחות אחרת הייתה מתקשרת טלפונית, לפי התור.הספר נע בין המציאות היומיומית ובין סיפורי העבר של שתי הנשים הללו.

זהו ספר בעל כוונות טובות רבות, ואף מלא בהשראה ודמיון. חמי צמח, משתדל להעשיר את עולמו של הקורא, באמצעות גלריה רחבה של דמויות ואירועים מהמלחמה והמנוף הארץ ישראלי שלפני הקמת המדינה. ישנה פתיחה עוצמתית, והרבה קצוות עלילה שכל אחד מהם היה יכול להיות ספר מוצלח בפני עצמו.

אולם הבעיה העיקרית של הרומן ההיסטורי שלפנינו, הוא העומס. יש יותר מידי דמויות, מעט מידי דיאלוגים ופחות מידי התחרשויות. יש מסתורין ועלילה מרתקת, אך כזו שלא מצליחה להתפתח למשהו קוהרנטי ומותירה את הקורא בערפל עד לסיום המעט מאכזב.

חמי צמח, מגלה כשרון רב ,שמתפספס בשל חוסר אחידות בין החלקים השונים של הספר. מאוד ייתכן שספריו הבאים ישאירו חותם עמוק יותר, אבל גם חמרה הוא ספר היסטורי חביב, על נושא חשוב.