אוסקר דילוונגר- יום השואה הבינלאומי

אחת מהמגמות ההיסטוריוגרפיות של השנים האחרונות בחקר השואה היא לבחון את האירועים הרצחניים שהתרחשו במבט רחב. הכוונה היא, שעד עתה מירב המחקר הופנה אל מחנות המוות, אולם מסתבר שהם היו רק חלק ממכונת ההרג הנאצית. הדגש הועבר אל משתתפי הרצח, שלא היו חברים באס אס, אלא שימשו כחיילים ופושעי מלחמה. הדבר מוכיח מעל כל ספק, שהעם הגרמני כולו היה שותף לפשע. אחד מהפושעים הידועים לשמצה היה אוסקר דילוונגר, ששמו עדיין מרחף בפולין באימה. כינויים רבים הוצמדו לאישיותו, כמו קצב, פושע ורוצח פסיכופט.

דילוונגר מהווה הוכחה נוספת לכך, שהמדינה הנאצית העריצה פושעים ורוצחים. דילוונגר היה השילוב הקיצוני ביותר בין גיבור מלחמה והאדם הגרוע בטבע האנושי. הוא היה גיבור מלחמת העולם הראשונה, זכה בעיטורים רבים והיה ידוע כאדם חסר פחד, שהסתער על חיילי האויב. אולם, הוא היה פדופיל, בעל אישיות רצחנית, שנהג לאנוס נשים וילדים ולשתות כמויות גדולות של אלכוהול. הוא נלחם במלחמת האזרחים בספרד, שם האגדה סביב שמו רק הלכה והתעצמה. לאחר המלחמה הצטרף למפלגה הנאצית ונהג להצטרף לקטטות נגד הקומוניסטים. בשנת 1935 הכה  עד זוב דם מתנגדי משטר ועל כך קיבל עיטור גבורה ואזרחות של כבוד. למרות עברו הפלילי העשיר, שכלל אונס ילדה בת 14 והצתת מכוניתו של מנהל הבנק שלו, היטלר וחבר מרעיו סלחו לו, משום שהיה גיבור מלחמה.

בשנות המלחמה תחביבו היה כניסה לגטאות ומחנות עבודה ושם התעלל מינית ופיזית בעצורים. הוא התנדב לוואפן ס.ס, היחידה הלוחמת המיוחדת של הנאצים ולמרות שהואשם פעמים רבות ביחסים אסורים עם נשים לא אריות, הוא קודם בסולם הקרבות.

בשנת 1942 החלו הנאצים לטבוע בביצה הרוסית והפרטיזנים הפכו להיות אויביהם המרכזי. לצורך כך קיבל דילווינגר, שהצטיין בקרבות, אישור להקים יחידה של פושעים סדיסטיים שיילחמו נגד הפרטיזנים. למרות הפרופיל הפסיכולוגי שהיה מצוי בידי הנאצים, שבו נאמר שהוא מסוכן לציבור, הוא קודם. יחידתו היוותה חבורה של אנשים בעלי רקע פלילי עשיר, שהחלו לבצע פשעים נוראיים נגד האנושות. הם אנסו נשים וגרמו לילדיהן לצפות בכך. הם הקימו מחנות, בהם התעללו באסירים וכאשר רצחו פרטיזנים, גרמו כאב רב לאזרחים רבים. מעשי הזוועה שלהם נודעו בכל אירופה, וכאשר תפסו יהודים, גורלם היה נורא מכל. לקראת סוף המלחמה יצאו דילוונגר ויחידתו מכלל שליטה. הם רצחו סובייטים בהמוניהם וערכו מעשי טבח נוראיים. לא רק יהודים סבלו מנחת זרועם, אלא כל מי שבא איתם במגע. הימלר ניסה לרסן את היצר הרצחני שלהם, אבל עם התפוררות הצבא הגרמני, היחידה המשיכה להשתולל במעשי רצח המוניים.

בסוף המלחמה, בשנת 1945, ניסה  דילוונגר להימלט מעונש, כאשר הוא לבש בגדים אזרחיים וניסה להיטמע בתוך צרפת, אולם הוא נעצר. מסיבות לא ידועות נרצח על ידי שומריו ונקבר בקבר אלמוני. מעשי הזוועה שביצע הם ללא קנה מידה הגיוני גם בימינו, ומהווים הוכחה נוספת לכך, שהמשטר הנאצי היה מונע לא רק מאידיאולוגיה רצחנית, אלא גם מחוסר ערכים בסיסיים של חמלה וכבוד האדם.